ֻ** ארון הספרים היהודי—התלמוד
התלמוד הוא היְצירָה הגדולה והחשובה ביותר של היהדות אחרי התנ”ך. התלמוד הוא שֵם כּולֵל לכל מה שקוראים לו תורָה שבְּעַל פֶּה, כלומר: המשנה, הגמרא, ומדרשי הלכה ואגדה.
חַכמֵי ארץ-ישראל וחכמי-בָּבֶל (עירָאק של היום) פיתחו את התלמוד בּמֶשֶך מאות שנים, עד לתחילת ימי הביניים.
התלמוד הוא אוסף של חוקים, אגדות, פילוסופיה, היסטוריה וגם סיפורים.
למרות שהתפקיד של התלמוד הוא להעביר את המסורת מדור לדור, יש בו הרבה שקלא וטריא —ויכוחים, דיונים וניתוח של נושאים ועניינים שונים.
התלמוד היה בכל הדורות ספר עיוּן ולימוּד. לתלמוּד יש ערך גדול מאוד לחיי היהדות. התלמוּד הוא שקָבַע את אורח החיים היהודי ועיצֵב את הדמוּת של היהדוּת.
את התלמוּד כּתבוּ בארץ ישראל ובבבל.
לתלמוּד שכּתבוּ אותו בארץ ישראל קוראים “התלמוּד היְרוּשלמי”.
לתלמוד שכּתבוּ אותו בבבל קוראים “התלמוּד הבבלי”.
התלמוד הבבלי הוא התלמוד המקוּבָּל יותר.