**** אבי היקר, חנוך לוין
מתוך ״מה אכפת לציפור״
אָבי היקר, כשתַעֲמוד על קִברי
זָקֵן ועיֵיף ומאוד עָרירי,
ותִראֶה איך טומנים את גוּפי בעפר
ואתה עומֵד מֵעָלַי, אָבי.
אל תַעֲמוד אז גֵאֵה כל-כך,
ואל תִזקוף את רֹאשךָ, אָבי,
נִשאַרנו עכשיו בָּשָׂר מוּל בָּשָׂר
וזהוּ הזמן לִבכּות, אָבי.
אז תֵן לעינֵיךָ לִבכּות על עינַי,
ואל תַחריש לְמַעַן כּבודי,
דבַר-מָה שהיה חָשוּב מכָּבוד
מוּטַל עכשיו לרגלֶיך, אבי.
ואל תֹאמַר שהִקרבתָ קורבָּן,
כי מי שֶהִקריב הָיִיתי אני,
ואל תְדבֵּר עוד מילים גבוהות
כי אני כּבָר מאוד נָמוּך, אָבי.
אָבי היקר, כשתַעֲמוד על קִברי
זָקֵן ועיֵיף ומאוד עָרירי,
ותִראֶה איך טומנים את גוּפי בְּעָפָר—
בַּקֵש אז מִמני סליחָה, אָבי.