** בלדה על אדון כמעט וגברת כבר
חנוך לווין
מתוך “מה אכפת לציפור”
אָדון כִּמעָט אָהַב אֶת הַגבֶרֶת כּבָר,
הוא כִּמעָט אָמַר לָה אֲבָל הוא לא אָמַר,
הַחורֶף קָר הָיָה, הקַיִיץ כּבָר עָבַר
עַל הָאָדון כִּמעָט והגבֶרֶת כּבָר.
גבֶרֶת כּבָר טִיילָה עִם האָדון כִּמעָט,
היא אָהֲבָה אותו, וכבָר נָתנָה לו יָד,
הַלָילָה חָם הָיָה, והיָרֵחַ שָט
על הַגבֶרֶת כּבָר והאָדון כִּמעָט.
וְעוד אָביב חָלַף, וּסתָיו נוסָף עָבַר,
וְהָאָדון כִּמעָט רָאָה בְּלֵב נִשבָּר
אֵיך מִצטַבּרים כֹּל הָרגָעים שֶלֹא אָמַר
אֶת דבַר אָהֲבָתו אֶל הַגבֶרֶת כּבָר.
וְעוד שָנָה חָלפָה, וְעוד שָנָה אַחַת,
וגבֶרֶת כּבָר חָשבָה עַל מִשכָּבָה לְבָד
אֵיך שֶכִּמעָט הָיָה וְאֵיך כִּמעָט אָבַד,
אָבַד לגבֶרֶת כּבָר ולְאָדון כִּמעָט.
אָדון כִּמעָט אָהַב אֶת הַגבֶרֶת כּבָר,
כִּמעָט אָמַר לָה זֹאת, אֲבָל הוּא לא אָמַר,
עַכשָיו כּבָר בְּאֱמֶת הָיָה קצַת מְאוּחָר,
הַרבֵּה אֶתמול, מְעָט מְאוד מָחָר.
הוּגפו כֹּל הַתריסים בּבֵית אָדון כִּמעָט,
את בֵּית הגבֶרֶת כּבָר כּיסָה אָבָק לְאָט,
הַלַילָה כֹּה אָרוך והֵם נָחים לְבָד,
פֹּה נָחָה גבֶרֶת כּבָר, וְשָם אָדון כִּמעָט.