בראשית, מערכה ראשונה, תמונה שנייה
בעל הגן יום שכולו טוב!
אדם [קם לכבודו] יום-שכולו-טוב!
בעל הגן [מצביע על הכיסא של חווה] יצאה לקטוף פירות לארוחת הצהריים?
אדם [נָבוך] כנראה ... .לקרוא לה?
בעל הגן שב, שב. אין צורך. היא תבוא מעצמה ברגע שתרגיש שאיננה קרואה. [מתבונן באדם ובוחן אותו]
משהו לא בסדר?
אדם הכל בסדר ... .
בעל הגן עוד כואב?
אדם מה?
בעל הגן הצלע
אדם כן ... .זאת אומרת לא ... [צוחק] חשבתי שאתה מתכוון ...
בעל הגן רבתם?
אדם [משפיל את מבטו] קצת ...
בעל הגן זה בריא.
אדם אני חולה מזה ...
בעל הגן אני מקווה שאתה לא מתחרט ...
אדם על מה?
בעל הגן על זה שנתתי לך אותה.
אדם אמרת שהיא תהיה לי לעזר ...
בעל הגן כנגדך !
אדם זה נשמע כדבר והיפוכו ...
בעל הגן כל מה שבגן הוא דבר והיפוכו: אש, אוויר, מים, עפר. הפרי למשל, מַרקיב, ובאותו זמן הזרע שלו נכנס לאדמה. הזֶרַע נהרס, ובאותו זמן צומֵחַ גבעול חדש. האישה—הרסה צלע מגופך, ובאותו זמן הביאה לך תענוּגות.
אדם היא כמו נחיל של דבורים , כל היום, כל היום ...
בעל הגן קח את הדבש!
אדם אני נעקץ!
בעל הגן זה המחיר! שום תענוג לא בא בלי כאב. האם היה לך יותר טוב לפני שנתתי לך אותה? ממש ריחמתי עליך. אתה נהגת ללכת בגן ולהסתכל סביבך, היית משוּעמם, לא שמח, לא עצוב, לא נהנה. לא טוב היות האדם לבדו.
אדם גם אני חשבתי כך.
בעל הגן ועכשיו? ...
אדם היא לא מרוצָה ...
בעל הגן ממה?
אדם ממני, כנראה ...
בעל הגן [פונה לאדם בלחש] תשלוט בה!
אדם אין לי ניסיון בזה.
בעל הגן [בלחש, בתוקף] תאלף אותה! תאלף אותה כאילו היתה חייה.
אדם איך?
בעל הגן תנהג איתה בתוקף! תצעק עליה, אם צריך. תכפה עליה את רצונך! תְצַוֶוה עליה!
אדם אני פוחד שהיא תברַח ממני.
בעל הגן [צוחק] תברח? היא תֹאהַב את זה! תנסֶה ותראֶה כמה היא תֹאהַב את זה. בכל ליבה היא תֹאהַב את זה. הֶיֶיה לה אדון! הֶיֶיה לה בעל!
אדם היא אומרת שאני ילד ...
בעל הגן כמובן שאתה ילד, אם אתה לא נוהג בה כפי שאמרתי לך.
אדם [לאחר שתיקה] אני לא אוכל ... .לא אוכל ... .אין לי אופי כזה ... אני אסבול נורא אם ארגיש שאני כופה עליה דברים ... שהיא חיה איתי כאילו מאונס ... איזה טעם ...
בעל הגן [לאחר שתיקה] כרצונך.
אדם אני רוצה מנוחה, רק קצת מנוחה ... [מתחיל לבכות]
בעל הגן הו, עכשיו אתה באמת ילד.
אדם [תוך כדי בכי] מיום שהיא באה ... כל הזמן ... הרגשת האחריות הזאת למצב הרוח שלה ... בכל רגע ורגע לדאוג שתהיה מאושרת ... שלא תשתעמם ... שלא תהיה עצובה ... שתבלה יפה ... והפחד הזה שֶמָא אאבד אותה ... שֶמָא אתעורר פתאום ולא אמצא אותה ... כאילו אסון עומד לקרות.
בעל הגן הו, אדם, אדם ... אתה לא מתבייש? כל החיים עוד לפניך!
אדם כן, כל החיים [מוחה את הדמעות שלו ומסתכל בבעל הגן] מותר לבקש משהו?
בעל הגן נשמע.
אדם אילו אפשר היה ... שתיתן לנו איזה מקום בקצה הגן ... מקום מוּבדל ומבוּדד, שנוכל לחיות בו רק שנינו, לבד. [לאחר שתיקה]
ראיתי מערה אחת בהר שמעבר לגיא ... שם שָקֵט מאוד ... .שום נפש חיה לא מגיעה לשם ... .היינו יכולים לחיות לבד.
בעל הגן ואז?
אדם אז ... נדמה לי שאהיה שקט יותר ... בטוח יותר ...
בעל הגן והיא תסכים לכך?
אדם אם אתה תצוֶוה עלינו ...