*****בשורה טובה לפלורליזם (מעובד)
    מאמר מערכת,  הארץ,  23 לאפריל, 2008

בחול המועד פסח השנה (2008) יש שינוי. אומנם זה לא שינוי דרמטי, אך יש בו משמעות חברתית ותרבותית. נכון שאנשים רבים משתדלים לא לאכול חָמֵץ בפסח, והסטטיסטיקה מראה שמספר שומרי הכשרות עולה באופן קבוע, אבל במקומות רבים בישראל אפשר למצוא היום—שלא כמו בעבר—בחול המועד פסח מצרכים שכולם חָמֵץ.

בבתי קפה רבים, בקונדיטוריות ובמַאֲפיות, וכמובן במסעדות שאינן שומרות על כשרות, מגישים למי שרוצה לחם, עוגות ודברי מאפה אחרים. הנסיעה למַאֲפיות הפיתות בערים ערביות של השנים הקודמות הופכת למיותרת, ואווירת החטא החתרנית שליוותה אותה הולכת ונעלמת.

המציאות הזו, שקיימת אפילו בירושלים, היא המשך טבעי לתופעה אחרת. התופעה של פתיחת מסעדות, בתי הקפה וחנויות מזון, בנוסף לתיאטראות ובתי הקולנוע שפועלים בשבת. תופעה אחרת היא פתיחתן של חנויות רבות שאפשר לקנות בהן בשר לא כשר, פירות ים (=שרימפס, סקָלופס, ועוד) ועוד מוצרים (=דברים) שלעולם לא יקבלו תעודת כשרות.

נדמה שככל שיש יותר ויותר כפיָיה דתית, כך מתפתחת בישראל תרבות צריכה שאינה מתחשבת עוד באיסורים האלה. חברות וחנויות רבות מעדיפות אפילו לשלם קנס על פתיחת בית עסק בשבת או לשלם קנס על מכירת חָמֵץ בפסח, משום שמספר המכירות שלהן מספיק גדול כדי לפצות אותן על הנזק של הקנס.

המציאות החדשה משמחת, משום שהיא יוצרת מֶרחַב מִחיָיה חופשי ונוח לאוכלוסייה רחבה שהרגישה שחוקי הכשרות לא מתאימים לה, פוגעים בה, ולמעשה עומדים בניגוד להשקפת העולם שלה. פתיחת בתי העסק (ֹ= חנויות, וכו’) בשבת גורמת, אמנם, לא פעם פגיעה בזכות העובדים ליום מנוחה, ועם זאת, אי אפשר לעצור את התהליך הטבעי שבו כל קהילה מעצבת (ֹֹ=בונה) את אורח החיים שמתאים לה.

לכן זה לא מקרה, שבערים ובשכונות דתיות, לא פועלות בפסח מַאֲפיות שאופות לחם. המַאֲפיות האלה משגשגות בעיקר במקומות שיש בהם אוכלוסייה גדולה או אוכלוסיות גדולות של חילונים.

את השינוי ואת המציאות החדשה גם רואים בפסק הדין שנתן בית הדין לעניינים מקומיים בירושלים מלפני שלושה שבועות. פסק הדין קבע שבתי העסק (=חנויות, למשל) שמכרו חָמֵץ לא עברו על החוק, משום שהם לא הציגו חָמֵץ בפומבי. אנשים רבים חושבים שפסק הדין ביטא היטב את רוח הזמן, וגם נתן סימן לבָאות (=סימן לעתיד).

השינוי, כפי שאמרנו, הוא לא שינוי גדול, אך יש בו בשורה נעימה לחילונים - שרבים מהם סבורים שהם כבר הפסידו במלחמה נגד הכפייה הדתית.  זאת בעיקר בשורה נעימה לפלוּרליזם. מתברר שדווקא הכפייה הדתית, שנתנה הרגשת כוח לפוליטיקאים הדתיים והחרדיים, הצליחה להשיג את ההיפך הגמור ממה שהיא התכוונה לו.

בזמן שהוויכוח סביב פסק הדין הקטן מירושלים ממשיך לעשות רעש ולעורר ויכוחים רבים, המציאות עצמה מרוקנת את הוויכוח, ואת חוק החָמֵץ עצמו, מתוכנם. הדרך להפרדת הדת מהמדינה עדיין ארוכה, בישראל של 2008 יש עדיין סממנים דתיים רבים מאוד שהם חלק בלתי נפרד מחיי הישראלים כמעט בכל דבר ובכל מקום, אך בפסח הזה נעשה צעד חיובי חשוב.