***** דירה להשכיר - הגירסה התל אביבית
על פי ״דירה להשכיר״ מאת לאה גולדברג

במרכז העיר, בין פחים ושדרות, עומד בניין בן ארבע קומות.
 
ומי גר בבניין?
 
בקומה הראשונה רווקה ממורמרת. מבוקר עד ליל היא רק מקטרת. היא כל כך בודדה, כל היום מסתגרת.
 
בקומה השנייה גר הסטלן. כל היום מעשן, מוריד לו ראשים, מדמיין ששומע בראשו רעשים.
 
בקומה השלישית, גר הומו מוחצן. כל היום מזריק בוטוקס ומי חמצן. בשמחה ובנחת [...expletive deleted…]
 
בקומה הרביעית, דירה מחולקת. עשרים מטרים שהפכו לשתי דירות. צפיפות איומה, אך למי יש ברירה?
בחלקה הראשון גרים פועלים זרים. עשרה באותה דירה, חוששים ממשטרת ההגירה.
בחלקה השני זוג לפני חתונה. הוא עובד בהי-טק, והיא סתם שמנה.
אך לפני שבוע ארזו חפציהם ונסעו.
איש אינו יודע לאן ומדוע.
 
כתבו דרי הבניין שלט, תקעו מסמר מעל דלת, וקבעו שלט בקיר: דירה להשכיר.
אך לא הסתפקו בשלט, חייבים לאכלס הדירה.
פנו להומלס, פרסמו מודעה:
דירה להשכיר - הזדמנות נדירה.

בשבילים, בדרכים, בכבישים – אל הבית באים דיירים חדשים.

ראשון בא סטודנט, לקומה רביעית עולה
פותח הדלת, עומד בפנים ובוהה
באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבו, מסבירים לו פנים:
- הנאה בעיניך מחיר הארנונה, 980 ₪ לחודש לא כולל אגרות מים וביוב?
- נאה.
- הנאה בעיניך השיפוץ שנעשה לפני חמש עשרה שנה אך מוגדר כתכנון אדריכלי?
- נאה.
- הנאים בעיניך החלונות הכפולים נגד רעש ועדיין שומעים את משאיות הזבל כאילו הן נוסעות בתוך הדירה?
- נאים.
- אם כך, שב איתנו, סטודנט!
- לא. לא אשב.
- למה?
אומר הסטודנט:
- השכנים אינם טובים בעיני. איך אגור אני, סטודנט למשפטים, בבית אחד עם סטלן על סמים? מבוקר עד ליל הוא רק מחשש, מרוב בנגים ביתו עולה באש.
נעלב הסטלן והסטודנט הלך לו.

הלך הסטודנט, באה דיילת.
חיש מהר עולה לקומה אחרונה. קוראת את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:
- הנאה בעיניך המקרר שנשאר בדירה, הוא לא בחוזה ואם הוא מתקלקל אל תבואי בטענות?
- נאה.
- הנאה בעיניך המטבח המשופץ, מטעמי חסכון החלפנו רק את הדלתות וגם הן מתקלפות?
- נאה.
- הנאה בעיניך דוד החשמל, צריך להדליק רק ארבע וחצי שעות לפני, ולא תמיד יהיו מים חמים?
- נאה.
- אם כן, שבי איתנו, דיילת!
- לא, לא אשב.
- למה?
- השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב אני דיילת מפונקת, כל היום בטיסות, בבית אחד עם נושך כריות?
נעלב ההומו, והדיילת הלכה לה.

הלכה הדיילת, בא החייל.
קרא את השלט, בקול מבולבל.
לקומה רביעית מטפס, בכל קומה מקטר; “מקווה שיש לפחות בדירה מקרר...”
באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבו, מסבירים לו פנים:
- הנאה המזגן בעיניך, כדאי שתשים דלי מתחתיו כי לפעמים הוא מטפטף?
- נאה.
- הנאה בעיניך חדר האמבטיה, אנחנו לא מתכוונים להחליף את ראש הברז השבור?
- נאה.
- הנאה בעיניך קיר הגבס המאולתר שנבנה כדי להפריד בין המיטה לסלון וכך אפשר לפרסם שזו דירת 2 חדרים למרות שבפועל היא בקושי חצי חדר?
- נאה.
- אם כך, שב איתנו!
- לא, לא אשב.
- למה?
- השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב אני, חייל בודד שעל המולדת שומר, בכפיפה אחת עם רומני מהגר?

קראו השכנים:
לך, לך לך חייל בודד!
גם לנו נאה ולא יאה.

הלך החייל, באה חשפנית.
בצעדים קלילים קיפצה מהמונית. לקומה רביעית עלתה, קראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.

באים אליה כל השכנים,
עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:
- הנאה בעיניך הערבות הבנקאית על סך 700,000 $ שעליך להמציא עד 7 ימים טרם כניסתך לדירה?
- נאה.
- הנאה בעיניך מסעדת הדגים בכניסה לבניין, אחרי 2 בלילה כבר אין שום ריח של בורי?
- נאה.
- הנאים בעיניך השירותים, כשאת מורידה את המים תוודאי שאף שכן לא מתקלח כי המים שלך עוברים בצנרת לא נכונה?
- נאים.
- אם כך, שבי איתנו חשפנית!
לא, לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני. כי איך אשב אני, חשפנית מבוקשת, בבניין אחד עם רווקה מעופשת? כבר שנים לא הפילה שום גבר ברשת.

הלכה החשפנית, באה ציירת רוסיה.
חיש קל אל קומה רביעית נכנסה.
קראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים אליה כל השכנים,
עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:
- הנאה בעיניך הפסקה בחוזה האומרת שניתן להעיף אותך מהדירה בהתראה של שבוע?
- נאה הפסקה, אך בעייתית קמעה.
- הנאה בעיניך שכר הדירה, 7,800 ₪ לחודש בתשלום של שנה מראש?
- נאה השכר, אם כי יקר...
- הנאים בעיניך חוטי החשמל שיוצאים מהקיר, בזמן שאת שוטפת את הרצפה אל תתקרבי אליהם, הדייר הקודם כמעט מת בגלל זה?
- נאים החוטים, גם ככה רוסים את הבית לא שוטפים.
ובכן, לא תשבי איתנו?
אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני:
הרווקה – ממורמרת אמנם, אך אחרי סיור קצר בקניון בת-ים, נכיר לה עולם.
הסטלן – מעשן הוא יותר מידי סמים, נגמול אותו תוך כמה ימים.
ההומו – אכיר לו את לנה, חברתי הטובה. מבטיחה שעד הסתיו, יחזור למוטב.
העובדים הזרים – כה מסכנים. נעזור להם לחמוק מאותם השוטרים.
רואה אני, כי נוכל לחיות ביחד
בחברה טובה, בשלום ובנחת.

שכרה הרוסיה את הדירה, מכרה את אמא שלה ואבא שלה כדי לעמוד בתשלום וכדי לקנות ספה נפתחת ומסננת מאיקאה, אבל לפחות היא יכולה להגיד בקול חביב, שהיא חיה בתל-אביב.

כך במרכז העיר, בין פחים ושדרות,
עומד לו בניין רעוע ומתפרק בן ארבע קומות

ובבניין גרים עד היום
שכנים טובים – חיי שלום.