***** אין דבר כזה חינם
יוסל בירשטיין
מתוך “כתם של שקט”
ו”אני”, אמרה האישה שלידי באוטובוס, והמתינה עד שהרעש יֵיחָלש (=יהיה יותר חלש). היא ביקשה מהנהג שינמיך את הרדיו וסיפרה, שאת חייה היא חייבת דווקא לנערה אחת, ששם, במחנה-הריכוז חיה כזונה עם הגרמנים.
ישבנו במושב הקדמי וראיתי את פני האישה גם במראה, מעל לראשו של הנהג. היו לה שערות לבנות צבועות בלבן-כחלחל. גם היא הביטה בי באותו ראי וציינה את שם המחנה, שאליו נלקחה בימי מלחמת-העולם השנייה. תקוּפה ממוּשכת שכבה שם חולה, בצריף הרעוּע, שכבה בלי הכרה, והנערה הזאת, הזונה, היתה מתגנבת אליה יום יום ומזינה אותה בטיפות של מי-סוכר.
לא ציפיתי לשמוע כל זאת בנסיעה הקצרה באוטובוס. גרם לכך אולי האיש שישב לידינו, ומספר היה טבוּעַ על זרועו החשׂוּפה. כשהוא קם וירד, הֵחֵלָה (=התחילה) האישה לדבר. היא חזרה על שאלתי, מי היתה הנערה, ואמרה, שגם היא שאלה אז אותה שאלה עצמה, אבל הנערה סירבה לגלות. סירבה לספר מדוּע היא מסכנת את חייה, והסתפקה בכך, שעשתה משהו למען בִּיתו של הרופא הנודע אוגוּסט קרויזהָאר, המנתח מלֶמבֶּרג, שלפני פרוץ המלחמה היה מנהל בית-חולים. שהבת שלו נמצאת במחנה-המוות, נודַע לנערה במיקרה. היא ראתה את השם חרוּת על טבעת יִקרת-ערך אצל המאהב הגרמני שלה.
“תספרי זאת לאבא שלך, אחרי המלחמה, אם תישארי בחיים”, אמרה אז הנערה.
ואחרי המלחמה כתבה האישה לאביה, שהרוסים היגלו אותו לסיביר, כי למרות שהיה אסיר בארץ הקרח הרחוקה—הוא הציל את בִּיתו ממוות בגרמניה.
“והנערה”? שאלתי.
האוטובוס נעצר ליד שוק מחנה-יהודה. נוסעים ירדו. אחרים עלו. רוּבם זקנים—נשים כבדות וסלים כבדים בידיהן. אחרי הצטלבוּת קינג ג’ורג’, אחרי הלני המלכה, ברחוב דויד המלך, אמרה האישה שלידי, שגם אביה, בסיביר, ביקש לדעת פרטים נוספים. הוא לא זכר את הנערה, שלפני המלחמה עברה אצלו ניתוּחַ קשה. ביום ששיחרר אותה מבית -החולים, ישבה שעות בחדר-ההמתנה, עד שהדבר נראה תמוהָ בעיניו. והוא לא הסתפק יותר בתשובותיה הסתמיות, שהיא מחכה להורים, לאחות, אלא ביקש לשמוע את האמת. והאמת היתה, שלא היה לה כסף לנסוע הביתה. ולכן גם לא באו ההורים מהעיירה הסמוּכה לבקר אותה. אם כזה הוא העוני, אמר לה הרופא, הרי לא תוּכל לשלם עבור חודש ימים בבית-החלמה. ולפיכך דאג שיקבלו אותה חינם בבית-החלמה עירוני.
וכך היה. כשהבריאה, הודְתה הנערה לבעלי המוסד על היחס הטוב, האדיבות, האוכל המלכותי. הכל בחינם. לא מיקרה של מה בכך. אז גילתה לה בעלת-המוסד, שלא החזיקו אותה שם חינם. הרופא קרויזהָאר בא ושילם עבורה מכיסו הפרטי כסף טוב. שתוציא מהראש שלה את השטוּיות על רחמנוּת, על טובות. אין דבר כזה חינם.