** פלשבק לילדות (תעתיק של קליפ מתוך הסרט ״הבועה״)

—היה את הגן הזה הקטן בין הגבעה הצרפתית ועיסאוויה, אתה זוכר?

—כן, בגן של היהודים בכניסה. אף פעם לא הלכנו לשם. פעם בהתחלה שיחקו שם כל הילדים עד שהיינו בערך בני שש, אולי בכלל שיחקנו שם פעם ביחד

—לא חושב, הייתי ישר קולט אותך ... סתם

—אבא שלי היה ראש ועד של השכוּנה. התחילו להתלונֵן לו שיש ילדים ערבים בגינה שמפחידים, ואפילו הרביצו פעם. אז הוא הלך לעירייה והוציא צו שאסור לילדים הערבים של עיסאוויה לבוא יותר לשחק. אמא שלי נורא התווכחה איתו, היא אירגנה כמה אימהות, הן נסעו אליכם לבוא למין מסיבת פיוּס כזאת בגן. אבא שלי צחק עליה שהיא מנסה להשכין שלום אֵזורי. הוא אמר שאף אחד לא יבוא. וביום של המסיבּה באמת אף אחד לא בא. אפילו לא האימהות הישראליות מהשכוּנה. אחר כך התבּרר שהפחידו את כּוּלם, אבל אנחנו לא ידענו שוּם דבר. ישבנו שם לבד איזה שעה, שָתינו פטל, אכלנו עוּגה, היא דחפה אותי גבוה בנדנדה שעות. כשחזרנו אבא שלי ואחי רָאו כדורגל בטלוויזיה וכשאמא שלי לקחה אותי לאמבטיה, פתאום ראיתי שהיא בוכה קצת. היא ניסתה לנגב בלי שאני אָשׂים לב, אז עָשיתי את עצמי שאני לא רואה. אני יודע שזה נִשמע קצת מטורף, אבל אני חושב שביום הזה התחילה המחלה בגוּף שלה. איכשֶהו אני ממש בטוּחַ בזה.