**** הקייץ של אביה פרק 3.3
באותו בוקר, כשחזרנו מה”סידורים” במושבה נעצרנו במכולת של אלטמן. היה שם צפוף וחם, והמאוורר הענק שהיה תלוי במרכז התקרה השמיע קול חד-גוני, מין חריקה ששיגעה את אמא. אף פעם לא הבנתי למה הקול הזה מפריע לה, ולא לאחרים. אבל זו היתה עובדה. הרעש שהקים (=שעשה) המאוורר הפריע לה והיא אמרה: ” חיים, מתי תסגור את הדבר הזה? ... זה עושה לי חור בראש והוא לא מקרר בכלל”.
וחיים היה מביט בה בביטול, כאילו אמר בלבו “היא שוב מתחילה”, ואני הייתי מוכנה לְהיבָּלַע בבטן האדמה. תמיד היתה גורמת למין מבוכה כזו מסביב. היא היתה חסרת סבלנות וכל דבר עיצבן אותה. בעיקר כשנעשה צפוף.