** הגמל והחמור
לְאיש אחד הָיָה גָמָל, גמל גָבוהַ וחזק.
הָיָה לו גם חָמור קטן.
יום אֶחָד הלך האיש למכּור סחורָה:
סַלים עִם יְרָקות ושַׂקֵי חיטָה.
אֶת היְרָקות הוּא שָׂם על הגמל,
ועל החמור הוּא שם את החיטָה.
החמור הָיָה קטן, חלש.
לא הָיָה לו כּוחַ לסחוב את המַשָׂא.
אמר החמור לחברו: ידידי,
אין לי כוח לסחוב אֶת המשא.
קַח מִמֶני שַׂק חיטָה. ענה לו הגָמָל:
אלה הם שַׂקים שלך. תסחב אתה!
אחרי שעה אמר שוּב החמור: ידידי, תעזור לי קצת!
אתה חזק. תיקח ממני שַׂק.
אך הגמל שוב ענה:
אלה הם שקים שלך, תסחב אתה!
הלך לו הַחָמור, הלך עד שנפל ...
מה עשה האיש? הוּא שם את
השקים של הַחָמור על הגמל.
וגָם את החָמור המת הוא שם עָלָיו.
הגמל שתק ולא אמר דָבָר.
אך בליבו חשב: לא רציתי לעזור.
לָכֶן סוחב אני עכשו גם אֶת השַׂקים
וגם את החמור.