*** הקבצן הצדיק
מקור: סטטוסים מצייצים
27 ביוני 2015
Avi Noam Taub

האדם הזה מקבץ נדבות בפינה של הרחובות בן יהודה וקינג ג’ורג’ במרכז העיר ירושלים. אני רואה אותו שם כבר שנים.

היום, חייכתי אליו, כשחיכיתי לחצות את הכביש כדי להגיע למשרד שלי. פתאום הוא קרא לי ואמר לי “היי, אתה קורא אנגלית?”, אני עניתי לו שֶכן. הוא הֶראָה לי קופסה ששיש בה מַחשב נַייָד (לֶפטופ) חדש. בצד של הקופסה כתוּבה המילה Lenovo. הוא אמר לי שהוא מצא את הקופסה הזאת ברחוב. הוא ראה אותה נופלת מעֲגלה של איש שהביא כמה חפצים (=דברים) מהמחסן לחנות שלו. הוא צעק, אבל האיש לא שמע אותו. הוא חשב שזה סתם קרטון שנפל ולכן (=בגלל זה) לאיש לא היה אכפת והוא השאיר את זה ברחוב. הוא לא הוריד את העיניים שלו מהקרטון הזה, שהיה מעבר לרחוב (=בצד השני של הרחוב). הוא שם לב שהקרטון הזה לא עף כשיש רוח. הוא ראה מישהו אחר מֵרים את הקופסה, וצעק לו: “הֵיי, זה שלי! מי אתה חושב שאתה? תחזיר לי את הקופסה שלי!”

בכל אופן, אז הינה הוא, קבצן עם מחשב Lenovo חדש לגמרי, שֶשאל אותי אם אני יכול לקרוא מה זה. הוא אמר לי “בבקשה תִהיה השליח שלי, בבקשה תעזור לי למצוא לאיזה חנות המחשב הזה שייך, אבל אל תגיד להם את המספר הסידורי של המחשב”.

אני מכיר שלוש חנויות מחשבים באזור הזה, אז אני צילמתי את המספר הסידורי ויצאתי לדרך. נכנסתי לחנות הראשונה ואמרתי: ״היי, אפשר לשאול אותך שאלה מוּזרה? איבדת מחשב היום״? המוכר אמר שהוא לא יודע. הם מקבלים הרבה סחורה והוא לא זוכר בדיוק מה הם קיבלו, אבל הוא שאל אותי מה המספר הסידורי. ואני אמרתי לו ״אני אַגיד לך מה המספר, אבל אתה חייב להוכיח לי שהמחשב שלך לפני שאֶתן לך עוד מֵידַע (=אינפורמציה) על המחשב. הוא הסכים, בדק את המספר, ואמר שהמחשב לא שלו. אני שאלתי אותו מאיפה לדעתו המחשב הגיע, וכמה הוא שָוֶוה. הוא אמר שכדאי שאנסה את החנות מעבר לפינה, ושהמחשב שווה בערך 1,400 דולר.

הלכתי לחנות הבאה ואמרתי: ״היי איבדתם מחשב היום״? המוכר אמר “כן, אלוהים אדירים, איבדתי, זה נפל לי מהעגלה כשהֵבאתי סחורה שקיבלתי היום, ואני אֶצטָרך לשלם עליו מהכּיס שלי עכשיו״. אני שמעתי את זה ואמרתי לו ״באמת? תגיד לי מה המספר הסידורי של המחשב״? הוא הוציא את רשימת הסחורה וראו זה פלא, המספרים מתאימים לחלוטין (=לגמרי). אני אמרתי לו: ״תחכֶּה רק שנייה אחת, אני כבר חוזר״.

אני חזרתי לקבצן הצדיק עם חיוּך, והוא חִיֵיך אלי חזרה חיוּך מלא אור כמו השמש. הלכנו יחד לחנות והוא סיפר את הסיפור והחזיר את המחשב. הוא סירב לקחת כסף כפרס מעובד החנות. הוא רק אסיר תודה שהוא זכה לקיים את מצוַות “השבת אבידה”. העובד של החנות שם את הכסף בידיים שלי ואמר לי לדחוף את זה לכיס שלו כשהוא לא מסתכל ולהגיד שזה ממני.

החבר הצדיק שלנו חזר לפינה שלו וממשיך כאילו כלום (=כאילו ששוּם דבר לא קרה). הוא אמר לי שהוא החזיר בערך 20 חֶפצֵי עֶרֶך (=דברים יקרים) כאלה לאורֶך ההסטוריה שלו בקיבוץ נדבות בצומֶת הזאת.

אז, בפעם הבאה שאתם נמצאים באזור של רחוב קינג ג’ורג’ ורחוב הלל, בחלק העֶליון של רחוב בן יהודה, תדעו שהאיש הזה הוא צדיק אמיתי, ותיתנו לו את הכסף הקטן שלכם עם חיוּך גדול ויפה. כמה מאיתנו במצב כל כך קשה היו עושים מאמץ כל כך גדול כדי להחזיר מחשב שֶשווה 1,400 דולר?