**** הקייץ של אביה פרק 7.3
אביה מבקרת את מאיה
למחרת בבוקר עטפתי ממתקים במפית, הוספתי כמה פרוסות מעוגת יום-ההולדת והכנתי חבילה קטנה. כשהפרחים בידי האחת והממתקים ביד השניה עשיתי את דרכי (=הלכתי) לבית-החולים, אל מאיה. כשבאתי היא חיכתה לי במסדרון, ישוּבה (=יושבת) בכיסא-גלגלים. עיניה היו עדיין חבושות. האחות יעל שמחה לקראתי ואמרה: “מאיה, הנה באה האורחת שלך.”
אני הושטתי למאיה את הפרחים ואת הממתקים והיא אמרה: “הריח הזה מביא לי את הקיץ לחדר”. ואני אף פעם לא הבנתי שלפרחים האלה יש ריח נפלא כל-כך. כל השכונה שלנו מלאה אותם ואיך לא שמתי-לב? שאלתי את האחות אם אוּכל לטייל עם מאיה, והיא הראתה לי איך להפעיל את כיסא-הגלגלים, איך לפנות ואיך לעצור. וכך הובלתי את מאיה לאורך המסדרון והאחיות חייכו לעברי. אחר-כך יצאנו מהמחלקה ובמעלית המיוחדת לאלונקות ולכיסאות-גלגלים וירדנו לחצר. מאיה טעמה מהממתקים שהבאתי לה וכיבדה אותי ואני הייתי מאושרת.
טיילנו ברחבה הגדולה שלפני בית-החולים. כשהגיע אמבולנס שצפר בלי הרף (=בלי הפסקה) מאיה שאלה מה קרה, ואני תיארתי בדיוק מה אני רואה: תיארתי את האלונקה שהוּרדה (=שהורידו אותה) מהאמבולנס, את הרופאים שרָצו סביבה, לא הֶחסרתי אף פרט.
אחר-כך המשכנו לטייל, ומאיה שאלה איפה אנחנו. בדיוק אז היינו מול הבריכה הריקה, שכנראה היו בה פעם דגים. היה חם מאוד, הצמחים שסביב נִראו עלובים והדשא היה יבש וצהוב, אבל אני אמרתי: “מאיה, אנחנו במקום יפה כל-כך. חבל שאת לא רואה. בדיוק עכשיו אנחנו עומדים לפני בריכה ענקית שבה זורמים מים, המון מים, ומסביב לבריכה צמחים ירוקים וסבוכים, ואני רואה ברבורים לבנים שטים. זו לא בריכה, זה אגם ברבורים נהדר. כמו . . .” ומאיה אמרה: “אני יודעת. כמו בתמונה שעל הפסנתר שלי.”
לרגע היתה שתיקה ואז היא אמרה: “את ילדה יוצאת-דופן, אביה”. כך אמרה, אני זוכרת מילה במילה. לא הבנתי מה היא אמרה ושאלתי: “מה פירוש ‘יוצא-דופן’”? והיא אמרה: “את ילדה טובה, אביה”.
אני ילדה טובה? אני, שבגללי אינה (=היא לא) רואה? אני, שבגללי סבלה כל-כך? אני, שרק לפני רגע שיקרתי לה על כך שהמראה העלוב כאן דומה לתמונה הנפלאה שבביתה? אני טובה? “תודה” לחשתי ואפילו לא ידעתי אם שמעה.
הייתי מאושרת והחזרתי את מאיה לחדרה. היא ביקשה שאקרב (=אתקרב) אליה את פני ונישקה את שתי עייני, אחר-כך ליטפה את פני, העבירה את אצבעותיה בשערי ואמרה: “תראי, זה כבר צומחַ. עד סוף הקיץ יהיה לך ראש יפה”.
את הדרך הביתה עשיתי בריצה. הרגלים לא כאבו לי עוד. הרגשתי שאני מרחפת. ביומני כתבתי: “איזה יום נהדר היה היום. אסביר בפעם אחרת”.
שאלות
1. מה אביה עשתה למחרת יום ההולדת שלה?
2. מה אנחנו יודעים על מאיה מהפיסקה הראשונה של הפרק?
3. מה מאיה אמרה על הפרחים שאביה הביאה לה?
4. איך נראה המקום שבו אביה ומאיה טיילו? מה אביה אמרה למאיה על המקום הזה?
5. האם אפשר לומר שאביה שיקרה? למה כן? למה לא?
6. למה לפי דעתכם אביה הרגישה שזה היה יום נפלא?