* היום השחור של דני
אתמול היה לדָני יום שָחור. בבוקר היתה לו בּחינָה במתמטיקה, אבל היתה הַפסָקַת חַשמָל, והשָעון שלו לא צילצֵל. בִּמקום בשבע, הוא הִתעורֵר בשמונה. הוא לא אכל ולא שתה ורץ לאוטובוס כדי לנסוע לאוניברסיטה.
בְּדֶרֶך כּלָל יש אוטובוס כּל רֶבַע שָעָה, אבל אתמול דָני עמד בתחנה חצי שעה עד שהאוטובוס הִגיעַ. כשהוא עָלָה לאוטובוס, הוא ראה שהוא שכח את הכסף שלו בבית. לא היה לו אָפילו דולר אחד בַּכּיס. בגלל שלא היה לו כסף, הוא היה צָריך לָלֶכֶת בָּרֶגֶל לאוניברסיטה. הוא רץ כל הדרך, כי הוא לא רצה לְאַחֵר לבּחינָה. הבּחינָה הָיתָה אֲמוּרָה לְהַתחיל בתשע. הוא הִגיעַ לאוניברסיטה בתשע ורבע. כשהוא נכנס לכיתה הוא לא מָצָא שם אף אחד. הוא לא הבין מה קרה, ופִתאום הוא נִזכַּר שהבחינה לא בכיתה אֶלָא במַעבָּדָה. הוא רץ למַעבָּדָה. כל הסטודנטים כבר היו במַעבָּדָה. הוא לקח את הבחינה מהמורה, והתחיל לכתוב. הבחינה היתה קשה ולא היה לו מספיק זמן לַעֲנות על כל השאלות. הוא גמר לַעֲנות רק על חצי מהשאלות.
אחרי הבּחינָה, בגלל שלא היה לו שיעור עד שעה אחת עשרה, הוא רצה ללכת לשתות קפה ולאכול משהו, אבל הוא נִזכָּר שאין לו כסף. הוא הלך לספרייה וראה שם את דינה שגרה ברחוב שלו. הוא שאל אותה אם היא יכולה לָתֵת לו כַּמָה דולרים, אבל היא אמרה שאין לו מזל, כי עד לפני חצי שעה היו לה עשרה דולרים, אבל היא קָנתָה כַּרטיס לקונצֶרט בקמפוס, ועכשו אין לה מספיק כסף כדי לָתֵת לו. כשדָני שמע את זה הוא הרגיש כל-כך מִסכֵּן שהוא החליט ללכת הביתה לישון. הוא רץ הביתה וכשהוא רצה לִפתוחַ את הדלת הוא ראה שאין לו מַפתֵחַ, כי בבוקר הוא שכח את המַפתֵחות על השולחן במטבח. הוא הָיָה צָריך לשבת ולחכות עד שהחבר שלו בא הביתה.