***** הכרות וירטואלית
נומה שילה
היא ישבה על הספסל בגינה הצבורית, בשעת בין ערביים. אחרוני הילדים ואימותיהן כבר עזבו. כלבה (=הכלב שלה) שכב על הספסל , קרוב אליה. פיו פתוח, נשימותיו קצובות כבדות.
בהתה במראה הציפורים שהתגודדו ליד הממטרה.
לפתע מישהו הגיח משום מקום והתיישב בקצה הספסל. היא העיפה מבט חטוף בגבר שהפריע את שלוותה. כלב זקף את ראשו והשמיע קול מאיים. הגבר הסיר את נעל הספורט הימנית שלו, לאחר מכן את הגרב. ריח חריף של זיעה הגיע אליה. הוא ניער את הגרב והעיף תוך כדי כך אבן קטנה. הוא נשען לאחור וכאילו היתה זו הפעם הראשונה שהבחין בה.
הוא פנה לעברה והסתכל עליה. היא החזירה לעברו מבט חטוף שהספיק בקושי לקלוט את מראהו. המעט שראתה מצא חן בעיניה.
היא (בתוך ראשה) : אולי זה סימן מהשמיים שהוא התיישב דווקא על הספסל הזה.
הוא (בתוך ראשו) היא מזכירה לי מישהי . למי לעזאזל היא כל כך דומה, הרהר .
היא : יש לו גוף שווה, ושיער ארוך כמו שאני אוהבת. בהחלט מתאים לי. בהורוסקופ הבטיחו לי אהבה חדשה השבוע אולי לשם שינוי הם צדקו הפעם.
הוא: אחרי הבעיטה שחטפתי מרונה אין לי שום כוונה להיפגע שוב. אני הולך על זה רק אם היא מתחילה.
היא : אלוהים עוזר לאלה שעוזרים לעצמם, אז אוי אני צריכה לפעול מהר לפני שהוא ייעלם.
הוא: לא ייצא מזה כלום היא אפילו לא מסתכלת עלי.
היא: לא ייצא מזה כלום הוא אפילו לא מסתכל או מחייך אלי.
הוא: אני ארוץ סיבוב קצר ואם שאחזור היא עוד תהיה כאן אפתח בשיחה. הוא נועל את נעל ההתעמלות מפנה גבו לבחורה ומתחיל באיטיות לרוץ.
היא מדליקה סיגריה. אם הוא יחזיר עד שאסיים את הסיגרייה אפתח בשיחה ויהי מה.
היא מסיימת את הסיגריה וקמה באיטיות ומתחילה ללכת לאט לכיוון ביתה. כעבור חמש דקות הוא חוזר . הספסל ריק...
הוא: הכל לטובה.