** לאדינו

לָאדינו היא שפה יהוּדית. המָקור של של הלָאדינו הוא דִיָאלֶקט של ספָרָדית של המֵאָה ה-15 (חָמֵש עשׂרֶה) שֶהיהודים בספָרָד דיברו אותו.

בנוסף לדִיָאלֶקט הקָסטיליָאני של הספָרָדית, יש בלאדינו גם עברית וגם אָרָמית. אחרי גֵירוּש ספָרָד היהודים הִתפַזרו באימפֶּריָה העותומנית, ואז הלאדינו הָפכָה לשׂפה יהודית נִפרֶדֶת.

היהודים שֶדיברו לאדינו היו יהודים באַסיָה הקטַנָה, בארצות הבַּלקן, בדרום רומַניָה, בצפון אַפריקָה, במִזרָח התיכון ובארץ ישראל.

גם במַעֲרָב אירופה—בהולנד, אנגליה, גרמניה, צרפת, בלגיה, ועוד—היו יהודים מְגורָשים, אבל הם לא דיברו לָאדינו במקום החדש שלהם, אֶלָא ספרדית-בָּארוקית ופורטוגזית. אחר כך הם התחילו לדבר בשפה של המדינה שֶבה הם חָיוּ —הולנדית, אנגלית, צרפתית, ועוד.

בזמן השואָה הרבה מאוד יהודים בקְהילות היהודיות שֶדיברו לאדינו נִרצְחוּ והלאדינו כִּמעָט נֶעֶלמָה מהמקומות שהיהודים האלה גרו בהם. דוברֵי לָאדינו מטורקיָה ומבּולגריה שעלו לישראל, התחילו לדבר עברית בגלל הלַחַץ החֶברָתי לדבר רק עברית בארץ והדור של הילדים כבר דיבֵּר עברית ולא לאדינו.

בלאדינו יש הרבה מילים עבריות בגלל השימוּש הליטוּרגי בעברית. לאדינו גם קָלטָה גם מילים וביטויים מהשפות המְקומיות שבהן היהודים גרו, שפות כמו טורקית, ערבית, צרפתית, איטלקית, יוונית. יש בלאדינו גם מילים מספרדית עתיקה, שספָרדית מודרנית לא משתמשת בהן היום.

בעבר כתבו את הלאדינו בכּתב רָש”י ולפעמים באותִיות דפוּס עבריות. בְּאֶמצַע המאה ה-19 התחילו להשתמש באָלֶפבּית המקומי, בּעיקָר באלף-בית הלטיני.

אם אתם רוצים לדעת יותר על לאדינו, תֵלכוּ לאתר:  https://en.wikipedia.org/wiki/Judaeo-Spanish