*** לוּח השנה העברי

לוּח השנה העברי שונה מאוד מלוח השנה הכללי. הלוח הכללי מבוּסָס על השמש והלוח המוסלמי מבוּסָס על הירח. 

הלוח העברי שונה משניהם.  הלוח העברי הוא צירוּף של לוּח השמש ולוּח הירח.  החודשים בלוּח השנה העברי מבוּסָסים על הירח, אבל השנה מבוּססת על לוח השמש. לפי הלוח העברי היום הראשון בחודש הוא היום שבו הירח “נולד” , היום האמצעי בחודש הוא תמיד היום שֶבו יש ירח מלא, והיום האחרון בחודש הוא היום שבו הירח נעלם.  מכאן גם באה המילה “יָרֵחַ” שבאה מן המילה “יֶרַח” שהיא “חודש” בעברית.

בשנת הירח יש 354 (=שלוש מאות חמישים וארבעה) ימים ובשנת השמש יש 365 (=שלוש מאות שישים  וחמישה) ימים.  כלומר, יש הבדל של אחד עשר ימים בין שנת הירח לבין שנת השמש. הלוּח העברי כפי שאנחנו מכירים אותו היום התפתח לאט לאט במשך מאות שנים.  אנחנו לא יודעים איך התאימו את שנת הירח לשנת השמש בתקופה הקדוּמה. בתקופת התלמוד היהודים מצאו שיטה מיוּחדת ומעניינת כדי להוסיף את הימים החסרים ולהתאים את שנת הירח לשנת השמש. הלוח העברי פועל לפי השיטה הזאת עד היום.

מהי השיטה?

פעם בשנתיים או שלוש מוסיפים חודש ללוח העברי.  לשנה שבה מוסיפים חודש, ושֶבה יש שלושה עשר חודשים קוראים שנה מעוּבֶּרת. החודש הנוסף הוא חודש אדר שהוא החודש לפני חג הפסח.  לחודש הנוסף קוראים “אדר ב”.  בשנה מעוּבֶּרת יש שני אדרים—אדר א’ ואדר ב’.

בגלל השנים המעוּבָּרות החגים היהודים חלים כל שנה באותה עונה.  סוכות חל תמיד בסתיו, חנוכה חל תמיד בחורף, ופסח חל תמיד באביב.  לעומת זאת בלוח המוסלמי שמבוסס על שנת הירח החגים המוסלמים חלים כל שנה בעונה אחרת. 

איך יודעים איזו שנה היא שנה מעוברת ואיזו שנה היא שנה רגילה?

הלוּח העברי מבוּסס על מחזור של תשע עשרה שנים.  בכל מחזור של  תשע עשרה שנים יש שבע שנים מְעוּבָּרות.  כל שנה שלישית (3) שישית (6), שמינית (8), אחת עשרה (11), ארבע עשרה (14), שבע עשרה (17) ותשע עשרה (19) הן שנים מְעוּבָּרות.  יש דרך לזכור את השנים לפי שתי מילים גו”ח אדז”ט האותיות במילים האלה מייצגות את מספר השנה במחזור.