*** מילים שקשורות למילה ״זיכָּרון״
יש אנשים שיש להם זיכָּרון טוב, ויש אנשים שיש להם זיכָּרון גָרוּע. הזיכָּרון, כמו דברים רבים אחרים, נֶחלָש עם הזיקנה וגם אנשים שהיה להם זיכָּרון טוב כשהם היו צעירים מְגַלים שהם נוטים לשכוח יותר ויותר דברים. בגיל מבוּגר נעשה גם יותר קשה לְהיזָכֵר בדברים כמו שמות של אנשים, מספרי טלפון, איפה שמתי את המפתחות או את המשקפים וכולי.
זיכָּרון זה דבר טוב, אבל זיכרונות יכולים להיות טובים ולא טובים. יש זִכרונות שהיינו רוצים למחוק ויש זִכרונות שאנחנו מִתעַנגים עֲליהֶם. כשאנשים מפורסמים (או שהיו רוצים להיות מפורסמים) חושבים שהחיים שלהם עֲשׂוּיִים לעניין אותנו הם כותבים את הזכרונות שלהם.
מעניין לדעת מה גורם לנו לִזכּור דברים מסויימים מן הילדוּת שלנו ולשכוח דברים אחרים? אומרים שאנחנו זוכרים טראוּמות גדולות, אבל יש גם דברים שטוּתיים שאנחנו משוּם מה זוכרים. אני למשל זוכֶרֶת כל מיני דברים טיפשיים שקרו בבית הספר כשאני הייתי בת שש.
ההסטוריונים מדברים היום על זיכָּרון קולֶקטיבי. הזיכָּרון הקולקטיבי מוּרכב מכל הדברים שקהילה מסויימת רואה אותם כחלק מן העבר שלה.
אצל היהודים הזיכָּרון הוא דבר חשוּב מאוד. בתנ״ך כתוב: “וַיֹאמֶר משה אל העם זָכור את היום הזה אשר יצָאתם מארץ מצריים מבית עבדים”, וכדי לִזכּור את יציאַת מצריים, היהודים קוראים את ההגדה כל פסח.
יש שיר ישראלי מאוד מפורסם שהשורה הראשונה שלו היא: “לי כל גל נושׂא מַזכֶּרֶת מן הבית מן החוף”. גם מַזכֶּרֶת קשוּרה לזיכָּרון. לעיתים קרובות כשאנחנו נוסעים לטיול ומצלמים הרבה, התמונות האלה משמשות לנו כמַזכֶּרֶת לטיול. יש אנשים שאוהבים לקנות מַזכָּרות ממקומות שהם מבקרים בהם.
בין הילדים הישראלים יש מנהָג נָפוץ שגם הוא קשוּר בזיכָּרון—ספר זִכרונות. בסִפרֵי הזיכרונות הילדים כותבים זה לזה זִכרונות עם סיוּם בית הספר.
יש הרבה מאוד טקסטים קבועים שאותם הילדים כותבים זה לזה. למשל:
על החלון ישבתי
וזיכָּרון לנֹעמי כתבתי,
פתאום נפל העיפרון
וזהו סוף הזיכָּרון.
או:
אם הייתי גנן הייתי נותן
לך זר פרחים.
מכיון שאני תלמיד
אברכך בציונים טובים
פעם היו גם ילדים שכתבו זכרונות פטריוטים:
היי (=תהיי) נאמנה לעמך, מולדתך, חברתך הוריך ולתנועתך
או:
דגל ציון אחזי בידך,
ואת הדרך הראי לעמך!
נהוּג גם לקפל את קצה הדף, לכתוב על הקֵפֶל “סוד כָּמוס” ... ובתוך הקפל לכתוב סוד שרק האדם שהזיכָּרון נכתב בשבילו אמוּר לקרוא אותו.
למשל:
זכרי (=תזכרי) את הימים
בהם ישבנו יחד על ספסל הלמודים
ויחד שיגענו את המורים.
במגילת אסתר, שאותה קוראים בבתי הכנסת בפורים, כתוּב שהמלך אֲחַשוֵרוש לא יכול היה להירָדֵם והוא ביקש מאחד השרים שלו להביא לו את ספר הזִכרונות שלו כדי שיהיה לו מה לקרוא. “בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶך (=הוא לא יכול היה להירדם) וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶך.” יש לשער שהטקסטים בספר הזִכרונות של המלך אחשוורוש היו שונים מן הטקסטים שבספרֵי הזִכרונות של הילדים הישראלים.
הביטוי הישראלי “זה מַזכּיר לי” מתפקד כמו הביטוי האנגלי שמקורו בצרפתית apropo.
כשהתחילו למכור בארץ answering machines קראו להם בעברית מַזכּירָה אלקטרונית או מַזכּירָה אוטומָטית. היום בגלל אופנת הפי.סי. המַזכּירָה האוטומטית הפכה ל”מְשיבון”. כך שיש הבדל בין מַזכּירָה שהיא אדם ובין מַזכּירָה שהיא מכונה. יש בוסים (או בוסיות) שרוצים שהמַזכּירָה שלהם תעבוד מהר מהר והרבה והרבה כמו מכונה. מעניין גם שלמילה ״מַזכּירָה״ יש קונוטַציות שונות לגמרי מאשר למילה ״מַזכּיר״. בדרך כלל כשאומרים ״מַזכּיר״ חושבים בדרך כלל על עבודה פוליטית מעניינת של גבר, ואילו כשאומרים ״מַזכּירָה״ חושבים על בחורה, או אישה, שעובדת במשרד ושכל אחד יכול להגיד לה מה לעשות. כולל לעשות קפה.
יש פרח כחול קטן ויפה שקוראים לו בעברית “זִכריני”. מעניין שאותו פרח נקרָא באנגלית “אל תשכחי אותי”.
יש עוד מילים שקשורות למילה לִזכּור. למשל אם אתם לא משלמים את המיסים שלכם, או את חשבון המיים או חשבון הטלפון, אתם מקבלים תִזכּורֶת מן העירייה או מחברת הטלפונים. התזכּורֶת מַזכּירָה לכם שעדיין לא שילמתם את החשבון, והיא גם מַזכּירָה לכם שאם לא תשלמו בעתיד הקרוב תִצטָרכו לשלם קנס.
למילה לִזכּור יש גם מילים אחיות שקשוּרות לאנשים שמתו. אדם שמת, המשפחה עושה לו אַזכָּרָה. אם הוא היה אדם מפוּרסם האַזכָּרָה נערכת במקום ציבורי. אַזכָּרָה עושים ביום השבעה למותו של האדם, בשלושים למותו או לאחר שנה. לתפילה היהודית שֶנֶאֱמֶרֶת על המת קוראים יִזכּור. אנשים דתיים הולכים כל יום לבית הכנסת במשך שנה מיום מות האב או האם כדי לומר יִזכּור. יש משפחות שתורמות כסף למוסד ציבורי, לאוניברסיטה וכו לְזֵכֶר בן המשפחה שמת. בישראל מקוּבָּל לקרוא לרחובות בשם אנשים מפוּרסמים לְזִכרָם.
יש גם ימי זיכּרון. בארץ למשל, היום שלפני יום העצמאות הישראלי הוא יום הזיכּרון לחללי צה”ל, כלומר, יום זיכרון לכל החיילים שנהרגו בכל המלחמות של מדינת ישראל מאז 1948. יש גם יום זיכָּרון לכל האנשים שנִרצְחוּ בידי הנאצים. ליום הזיכרון הזה קוראים “יום השואָה והגבוּרה”. יש גם מקומות בארץ שהמילה זיכָּרון או מילה דומה מופיעה בשם שלהם—זִכרון יעקוב (בדרך לחיפה), מַזכּרֶת בַּתיָה, ועוד.
כמה מילים אתם חושבים שאתם זוכרים שקשורות למילה לִזכּור.