https://www.haaretz.co.il/news/education/1.2648548
***** התלמידים מוחים: לבנות אסור ללבוש מכנסיים קצרים, לבנים מותר

עשרות תלמידים יזמו מחאות מקומיות נגד האיסוּר, שקיים בבתי ספר ברחבי הארץ. תלמידה שביקשה הסבר לאיסוּר נענתה: “המכנסיים הקצרים מְסיחים את דעת המורים ומוציאים אותם מריכוז”.

מחאת התלמידים נגד האפליה בלבוּש תופסת תאוּצה: עשרות תלמידים מארגנים מחאות מקומיות נגד האיסוּר, שקיים בבתי ספר רבים, שמונע מבנות ללבוש מכנסיים קצרים, גם בימי קיץ חמים במיוחד. על הבנים לעומת זאת, לא חל איסוּר כזה.
מי שנפגע בצורה בולטת במיוחד היו בנות מתיכון קלעי בגבעתיים, שהגיעו לבחינת המגן (=בחינות של סוף תיכון) שלהן בשבוע שעבר כשהן לבושות במכנסיים קצרים. בבית הספר סירבו להכניס אותן לבחינה והן נכנסו לכיתה לבסוף רק לאחר כשעה. התלמידות פתחו במחאה בבית הספר וגייסו אליה גם את הבנים שלומדים איתן. 

רבות מהעדויות על אפליה ועל תגובות המורים והמורות על ההופעה בלבוש שמוּגדר כ״לא הולם״ מתרכזות תחת התיוּג “#זכותי שחם לי”, ועולות לדף הפייסבוק שמרכז את המחאה ״מפסיקות לשתוק - נלחמות למען החופש והשוויון״. בנוסף מתכננים התלמידים לקיים הפגנת מחאה מול הכנסת, בעוד כשבועיים.

אחת מהעדוּיות שעוררה זעם (=כעס גדול) רב עלתה לעמוד הפייסבוק בסוף השבוע שעבר. מדוּבר בעדוּת של תלמידה שסיפרה כי הוּשעתה (=גירשו אותה) מבית הספר בגלל שהגיעה עם מכנסיים קצרים. “אז אני מוּשעֵית מחר... פעם ראשונה בחיים, פעם ראשונה שאני עושה מה שנִקרָא “לעשות בעיות”  כתבה התלמידה, “למה? כי באתי עם מכנסיים קצרים ולא הקשבתי למנהלת כשהיא אמרה לי לצאת מהכיתה בגלל זה, ואמרתי שאם אני יוצאת אז שגם הבנים שבאו עם מכנס קצר יבואו. המנהלת חזרה על דבריה ואמרה לי לצאת ולהפסיק להתווכח, וכשאמרתי שזו אפליה היא אמרה במין נימה (=טון) צינית ומבטלת ׳טוב אז אני מפלה, עכשיו תצאי מהכיתה׳ לא יצאתי״.

את דף הפייסבוק ״מפסיקות לשתוק״ הקימה בספטמבר האחרון, רותם אלישע, תלמידת כתה יב׳ מרמלֶה, שהצליחה בינתיים לגרום לשינוּי בנושא בבית הספר שלה. ״יש בתי ספר שבהם המצב כן השתנה, אצלי בבית הספר המצב השתנה. אבל זה תלוּי מאוד בשמרנוּת של בית הספר וביכולת שלו לקבל פתיחות מגדרית”, אמרה. “לבתי הספר קשה לתפוס ולקבל את זה. בחברה שלנו אשה, לא משנה מה היא תלבש היא תיחשב מינית, רואים באשה אובייקט מיני וכביכול בתי הספר מנסים לצמצם את זה. במקום לרדת לשורש הבעיה מנסים להסתיר רגליים של תלמידות.  הייתי רוצה שמשרד החינוך יקצה תקציבים לשיעורי מִגדָר וחינוּך מיני מכיתה א׳, ידברו על מודל היופי, הבדלים בין המינים, לא להטריד בנות, לא לראות בנות כאובייקט מיני”. אלישע סיפרה כי אצלה “בבית הספר שינו את קוד הלבוש, שמותר ללבוש מכנסיים מעט מעל הברך אבל לא קצר מאוד, וההגבלה חלה על בנים ועל בנות, ואני התחלתי להעביר שיעורי מגדר עם היועצת שלי לכיתה י׳״. 

זוהרה, תלמידת תיכון מתל אביב שיזמה את אסטרטגיית המחאה באמצעוּת התיוּג “#זכותי שחם לי”, סיפרה כי “ממש הזדעזעתי מהמקרה הזה, שבו תלמידה הוּשעתה (=גוּרשה) בגלל שבאה עם מכנסיים קצרים. התחלתי לקרוא על עוד מקרים, על ילדות שהוציאו מהכיתה, שלא נתנו להן להיבחן, שהשפילו אותן, העירו להן הערות בוטות. אי אפשר לקבל את זה. זכוּתנו ללכת עם מכנסיים קצרים וגוּפיות. ולא רק בגלל שחם כאן, זכוּתנו ללכת ככה מתי שאנחנו רוצות”.

מתוך עמוד הפייסבוק “מפסיקות לשתוק-נלחמות למען החופש והשוויון”

לדף המחאה עולות גם עדוּיות על תגוּבות של מורות ומורים שנשאלו על ידי תלמידות מדוע אסור להן להתלבש בבגדים קצרים, בעוד לבנים מותר. כך למשל סיפרה תלמידה כי התשוּבה שקיבלה היתה “המכנסיים שלך מֵסיחַים את דעת הבנים”, ותלמידה אחרת סיפרה כי הסבירו לה ש”המכנסיים הקצרים מֵסיחַים את דעת המורים ומוציאים אותם מריכּוּז”. 

טל גולן, מבית הספר הרצוג בחולון סיפרה כי ״אומרים לנו שזה לא צנוּע, שזה לא מכבד את הבנים ומושך אותם מבחינה מינית. לדעתי זה שטוּיות, כי לבנים יש שליטה על עצמם. וזה שאומרים כל הזמן שלבנים אין שליטה זה נכנס להם לראש ואז הם מתחילים באמת לחשוב שזה בסדר אם לא תהיה להם שליטה”. לדבריה, “בנים ידברו על סֶקס ויחשבו על סֶקס בלי קשר לאורך של המכנסיים שלנו. בית הספר זה הבית שלנו, הוא צריך לתת לנו סביבה נוחה שנוּכל ללמוד בה ונרגיש בטוּחות בה״. 

ישנם בתי ספר שקשה להם להתמודד עם המחאה של התלמידים והם מדכאים אותה בכוחניוּת. כך למשל, ר׳, תלמידת כיתה ח׳ מהמרכז סיפרה ל”הארץ” כי הוריה של תלמידה שיזמה מחאה כזו זוּמנו לשיחה והטלפון שלה הוּחרם. לדברי ר׳, “הבנות בכיתה שלי החליטו שהן רוצות לקחת חלק במחאה. לאחר שתלינו שלטים והחתמנו תלמידים על עצוּמה, הגיעה מנהלת החטיבה ותלשה את כל השלטים יחד עם עוד איש צוות. היא לא הבינה מה זה אומר שכתבנו “תרבּוּת האונס” וממש התעצבנה”.

למרות גילה הצעיר, 14, ר׳ מסבירה ברהיטוּת מדוּע היא מתנגדת למדיניוּת משרד החינוך שפוגעת לדבריה בבנות. “יש כאן מצב שמאשימים את הקורבן, אומרים לנו שבנות לא יבואו עם מכנסיים קצרים כי הבנים מסתכלים. אנחנו הקורבן ומאשימים אותנו. אנחנו לא בית ספר חֲרֵדי, אנחנו בית ספר חילוני וליבֶּרלי לגמרי, וכנראה שחושבים שאסור לבנות ללבוש מכנסיים קצרים פשוּט בשביל שלא יהיו מקרים של הטרדות מיניות. אני ממש לא חושבת שזו הדרך למנוע הטרדות מיניות, אני לא חושבת שמשנה אם עוד עשרה סנטימטרים מהרגל שלך חשׂוּפים. בנות זה לא אובייקט מיני ואי אפשר להתייחס אליהן ככה. אנחנו בנות אדם וחם לנו בטירוּף בקיץ. מחנכים בנות להתבייש בגוּף שלהן ולגרום להן לחשוב שמכנסיים קצרים זה הזמנה לאונס. בנות לא צריכות להרגיש רע עם עצמן בגלל שההנהלה מפחדת מהטרדות מיניות”. 

ח״כ זהבה גלאון, ממפלגת מרצ פנתה בסוף השבוע לשר החינוּך נפתלי בנט וקראה לו לפעול על מנת להפסיק את האפליה בקוד הלבוּש בין בנים לבנות בבתי הספר. גלאון כתבה לבנט כי ״ברוּר כי בתי הספר רשאים לקבוע קוד לבוש עבור תלמידיהם לפי שיקוּלי ההנהלה, אך לא יעלה על הדעת כי קוד הלבוש יפלה בין שני המינים, ויטיל על הבנות מגבלות שאינן (=שלא) חלות על הבנים. חמוּרות לא פחות מעצם האפליה הן התשוּבות שחלק מהתלמידות מעידות שקיבלו, כאשר התעמתו עם המורים והמנהלים בבתי הספר על האפליה הבוטה שנתקלו בה. התשובות כללו אמירות לפיהן לבושן הקצר של הבנות מֵסיחַ את דעתם של הבנים ו’מפתה אותם’, וכי עליהן (=הן חייבות) לקחת בחשבון שהן מהוות עבורם (=עבוּר הבנים) אובייקט מיני״.

היא הוסיפה כי ״המסר שעולה מהאפליה המתוארת, ומההצדקות שניתָנות לה על ידי הצוות החינוכי, הוא חמוּר מאוד ואין לו מקום במערכת החינוך הישראלית. מסר זה מלמד הן את התלמידות והן את התלמידים, כי האחריוּת לכך שהבנים יתייחסו בכבוד לגופן של חברותיהן לכיתה, מוּטלת על כתפי הבנות. עוד משתמע ממנו (=עוד אפשר להבין מזה), כי מי שמתלבשת בלבוש חושׂפני מזמינה תשוּמת לב בלתי רצויה והטרדות, והמרחק בינו לבין האשמת הבנות במגע לא רצוּי ובתקיפות מיניות קצר למדי״.

יש לציין כי משרד החינוך עצמו אינו קובע את האיסוּר על בנות ללבוש מכנסיים קצרים, ומתיר לכל בית ספר לקבוע את קוד הלבוש בעצמו בתקנון המוסד.