רקוויאם לנעמן
פרק 28
אין שמחה גדולה מן השמחה על אבידה שחזרה לבעליה.
בעל השמחה היה הפעם - העולם כולו. למן שחר הציויליזציה זכו אומות העולם במתנה קטנה, להתהנות (=להינות) ממנה: היהודים. אשור ובבל, יוון ורומא - ואחר כך העולם הנוצרי - כל אלה שקדו להפיק מן היהודים את מלוא ההנאה. היוונים והרומאים טענו שהיהודים עקשנים וגסי-רוח, מפני שאינם מקבלים עליהם סדר ויופי, ועל כן הטילום (=זרקו אותם) אל בין האריות. הנוצרים, היתה בידיהם סיבה טובה עוד יותר לטפל ביהודים, שהרי הם רוצחיו של ישו, וימסרבים להיגאל, אפילו כשמעלים אותם על המוקד (=שורפים).
והנה, לאחרונה, בשנים 1945-1939, בא היטלר וטרף את קלפי העולם. בסך הכל ביקש להגשים את חלום הדורות ולהשמיד את היהודים ברצינות וביסודיות גרמנית, אלא שחוץ מן הרצון הטוב הזה היו לו עוד כמה רצונות, שלא עלו בקנה אחד עם טעמן של שאר אומות העולם. שירותיו הטובים אמנם נתקבלו, במה שנוגע ליהודים, אבל היה נחוץ גם להלחם בו, מסיבות אחרות. וכך עלה בתוהו חלומו של העולם הנוצרי, גם הפעם.
ומאחר שחובה היתה לגנות את היטלר, גינו בו גם את רוצח-היהודים; ולא מפני שהשמדת יהודים היא עניין רע, אלא מפני שהגינוי חייב להיות טוטאלי; שהרי אנשים פשוטים, שלמענם מנהלים פוליטיקה, אינם יודעים להבחין בניואנסים, וכך מתקפחים הרעיונות הטובים עם הרעים.
בין השנים 1945 ל-1973 הסתבך, איפוא, העולם בצרה צרורה; שנאת היהודים נחשבה למין ביזיון וממילא נסתבר - על פי ההגיון הוולגארי של ההמונים - כי יש לאהוב את היהודים, או לפחות לפצות אותם. מדינת-היהודים קמה איפוא והיתה מפני שהעולם נתקע לתוך בוץ של ייסורי מצפון.
כל הדברים הקשים הללו הקיץ עליהם הקץ (=בא הסוף שלהם) ב-1973, מפני שמחיר הנפט הערבי עלה מאד, והעולם נשם לרווחה.
שוב נתגלה מה שהיה ידוע תמיד; היהודים הם גסי-רוח, מתנשאים לשלוט, מסרבים לדבוק באמונות הטובות; קולוניאליסטים הם, פאשיסטים הם וכמובן גם נאצים. והא ראייה: אפילו סין, שהיא רחוקה מאד מן היהדות, יודעת זאת, ובפירוש אמר נציג סין באומות-המאוחדות, כי הישראלים הולכים בדרכי היטלר.
עכשו, שצפה האמת ונתגלתה כנפט על פני המים, נפתח הסיכוי לניצחונה של האמת; וגם יש, אולי, סיכוי שמחירי הנפט ירדו במקצת; ולפחות יש סיכוי להחזיק מעמד, עד שימצאו נפט מחוץ לארצות-ערב; או שימצאו דלק אחר, שישרת את הכלכלה. לכוחו של המדע אין גבול, כידוע; ואם אפילו המדע מצביע נגד היהודים
מה לך אובייקטיבי מזה?
כשלשים שנה נסתרה האמת מעיני העולם, והנה שבה האבידה וחזרה אל בעליה; כלום פלא הוא ששוב חזרו ובאו ימים של יופי, אושר ושמחה לעולם בשנת 1973?