***** סקר הארץ: רוב חילוני בתיאוריה (חלק ד׳)

אבל יש גם צד שני למטבע. היהודים, גם אלה המצהירים על אמונתם בקדוש ברוך הוא, אינם ממהרים למלא את מצוותיו. דיבורים זה קל, אבל קיום תרי”ג מצוות, כולן או מקצתן, זה עניין אחר לגמרי. 60% מהיהודים בישראל אינם שומרים שבת בשום צורה. 55% אינם שומרים כשרות מלאה. 45% אינם צמים ביום כיפור. רק 39% מדליקים נרות ועושים קידוש בשבת. 23% בלבד קראו בתנ”ך בשבוע האחרון, ורק 17% ביקרו במהלכו בבית כנסת. ויש עוד נתון, מפתיע במיוחד, לפיו רק 48% מעדיפים להיקבר בטקס דתי, ובהם 23% בלבד מהאוכלוסייה החילונית. 20% מהציבור היהודי מעדיפים קבורה אזרחית, 10% היו רוצים לתרום את גופם למדע ו–8% בכלל רוצים שגופתם תישרף. כן, גם כאן זה עניין של ימין ושמאל: 73% מאלה המגדירים עצמם ימניים יתעקשו על קבורה יהודית, לעומת 8% בלבד בשמאל.

יתרה מכך, ולמרות כל האמור לעיל, כשזה מגיע לעניינים העומדים בתקופה האחרונה בראש סדר היום הפוליטי והתקשורתי, הציבור היהודי מתייצב באופן חד משמעי בעד החופש ונגד הכפייה הדתית. 65% תומכים בפתיחת מרכולים בשבת; 67% בעד שבירת המונופול של האורתודוקסים על הנישואים; 61% בעד הכרה בנישואים גאים; 73% בעד גיוס נשים לצה”ל לתפקידי לחימה; ו–58% סבורים שהדת ממלאת תפקיד גדול מדי בחיי המדינה. איש באמונתו יחיה, כך הרוב סבור, לפחות על הנייר.

בישראל, לעומת זאת, בנימין נתניהו והימין יכולים להרשות לעצמם להתעמת עם הרוב הנאור ולהתעלל בו כאוות נפשם, בידיעה ברורה שזה לא ישנה דבר. עבור חלק ניכר מהמסורתיים וחלק יותר קטן מהחילונים, ענייני דת ומדינה תופסים מקום משני לעומת שאלות קיומיות יותר של שלום וביטחון, איראן ופלסטינים, פטריוטים ותוקעי סכין בגב האומה. “מלחמת תרבות” מתנהלת גם אצלנו, אבל הרוב המובהק של הצד הליברלי לא בא לידי ביטוי בקלפי. אולי עוד יבוא יום וסדרי העדיפויות ישתנו, אבל בשביל זה צריך להביא שלום ולהשיג ביטחון ולהנמיך את הטון ולהפסיק את ההסתה. הבעיה היא שאת זה מבינים גם נתניהו וחבריו החרדים, הדתיים, המתנחלים והירושלמים בקואליציה, שאין להם שום עניין לשנות את המצב — כי הנוכחי, מבחינתם, הוא אופטימלי.