** סיפור ירושלמי—תבוא מחר
יעקב בהט מספר:
בירושלים מנקים את האבק פעם בשנה בערך, וגם אז מעבירים אותו ממקום למקום. היה מישהו בירושלים שקראו לו טויטו. זה היה טויטו הירושלמי הוא היה יושב שנים במקומו (= במקום שלו), ולא מנסה להזיז את האבק.
אבל יום אחד לפני ראש השנה גם טויטו החליט שצריך לעשות סדר. הלך ופתח מגירות, והוציא וניקה אבק ופתאום הוא מצא פתק מהסנדלר. זה היה פתק ישן בן עשרים שנה שכתוּב בו שהוא מסר (=נתן) זוג סנדלים לתיקון. טויטו אמר לעצמו: “מעניין, לפני עשרים שנה מסרתי אותם לתיקון ושכחתי לקחת אותם. וולה, אלך לסנדלר, אולי אקבל את הסנדלים”.
טוויטו הלך לסנדלר ואמר לו: “מסרתי לך זוג סנדלים לתיקון, הינה הפתק”. הסנדלר לקח את הפתק, הסתכל בו ואמר: “רגע אחד”.
הסנדלר ניגש לארון אחורי, חיפש ותוך דקה שלף את זוג הסנדלים. טויטו התפלא, ורצה לקחת אותם.
“רק רגע”, אמר לו הסנדלר, “עוד לא תיקנתי, תבוא מחר”.