** שיחה עם אמא יהודיה
אמא: מה את רָצָה? עוד לא אכלת...
רונית: אני אוכַל אצל דינה.
אמא: מה רַע באוכֶל שלי?
רונית: האוכל שלך בסדר, אבל אמרתי לדינה שאני אֶהֶיֶה אצלה ב-6:00.
אמא: מתי את באה הַבַּיתָה?
רונית: אני לא יודעת, בְּווַדַאי מְאוּחָר.
אמא: את יודעת שאני לא יכולה לְהֵירָדֵם עד שאת חוזרת.
רונית: אני כבר ילדה גדולה, את לא צריכה לִדאוג לי.
אמא: אני דואגת, את בְּטוּחָה שֶאת לא רוצה לאכול משהו?
רונית: אמא!! אני צריכה לָרוּץ, בַּי...
אמא: קחי (=תִקחי) מְעיל, קר בַּחוּץ!
רונית: לא קַר לי, שלום...
אמא: שלום.
השָעָה אַחַת בַּלַילָה ורונית מַגיעָה הַבַּיתָה
אמא: עכשו את מַגיעָה הַבַּיתָה?
רונית: למה? מה השעה?
אמא: אחת בלילה.
רונית: אָז מַה?
אמא: גם אתמול הִגַעת הביתה מאוחר.
רונית: נוּ?
אמא: ולא יָכולת לקום בבוקר.
רונית: זאת הבְּעָייָה שלי.
אמא: אם זאת הבְּעָייָה שלך, אז זֹאת גם הבְּעָייָה שלי...
רונית: לילה טוב, נִמאָס לי, אני הולכת לישון.
אמא: לילה טוב.