** שיחת הכרות עם יהודיה אמריקאית חביבה (בתרגום לעברית)
סמי שלום שטרית
(מעוּבָּד)
— תגיד לי, אתה מישראל?
— כן, אני משם.
— ואיפה אתה גר בישראל?
— ירושלים. בשנים האחרונות אני גר שם.
— אוה, עיר נִפלָאָה ירושלים.
— כן, באמת נפלאה.
— ואתה ... מהחלק המערבי ... או מהצד המזרחי...
— זאת שאלה קשה, תָלוּי מי מְצַיֵיר את המַפָּה...
— אתה מַצחיק, ואתה ... כּלומַר אתה מדבר עברית?
— כן, ודאי.
— כלומר, זאת שפַת האֵם שלך.
— לא בדיוק. שׂפַת אימי היא עֲרָבית, אבל היום היא מדברת עברית שוטֶפֶת.
— אוה, ‘זה יופי’. למדתי את זה (=את הביטוי) בקיבוץ.
— לא רע בכלל.
— אתה, כּלומַר אתה ישראלי ...
— כן, כן, ודאי.
— ממשפחה מְסורָתית?
— שומֵר שַבָּת?
— אני? לא, תָלוּי, בעצם ...
— אתה אוכֵל חָזיר?
— לא, זה לא.
— תִסלַח לי על השאלה הסַקרָנית, אני פשוט חייבת לשאול, אתה יהודי או ערבי?
— אני יהודי-ערבי.
— אתה מצחיק.
— יהודי ערבי?! את זה אף פעם לא שמעתי.
— זה פשוט: כמו שאת אומרת יהודִי אמריקאי
הנה, תְנַסי להגיד יְהודֵי-אירופה
— יְהודֵי-אירופה.
— ועכשו תגידי יהוּדֵי-עֲרָב
— אין בכלל מה לְהַשוות יהודי אירופה זה משהו אחר.
— למה?
— כי ‘יהוּדִי’ לא הולך עם ‘עָרבִי’, פשוט לא הולך.
— זה אפילו לא מִצטַלצֵל טוב באוזנַיִים.
— תלוי באמת בטיב האוזנַיִים.
— תראֶה, אין לי שום דבר נֶגֶד ערבים, יש לי אפילו יְדידים ערבים, אבל איך אפשר לומר ‘יהודי ערבי’ כאשר כל מה שהערבים רוצים זה לְחַסֵל את היהודים?
— ואיך אפשר לומר יהודי-אירופאי כאשר האירופאי כבר חיסֵל את היהודי?