*** תודה לך, שוטר טוב-לב
http://sta2sim.com/page/18/
25 למאי, 2015

עוד בוקר רגיל, עם הקפה בפקקים של דרך איילון בדרך לתל אביב.

זה זמן טוב לעבור על הווצאפים (whatsups) מהלילה. אין זמן יותר נוח מזה.

עם המזל שלי, שהוא רק שלי, מצד ימין שוטר על אופנוע מסמן לי לעצור. איך יוצאים מזה אני שואל את עצמי...

אני עוצר בצד והוא מייד ניגש אֵלַי. ״מְסַמֵס בנהיגה?״.. הוא שואל בציניוּת.

״אדוני השוטר אתה צודק, אבל אני סטודנט..״ אמרתי..
״סטודנטים לא נוהגים בהונדה חדשה״ הוא עונה.

אני מייד מחפש את כרטיס הסטודנט ונזכר.. ״אדוני השוטר בשביל לקבל כרטיס סטודנט צריך להצטרף לאגודת הסטודנטים. וזה עולֶה 15 שקלים בחודש, אותם 15 שקלים שרציתי כל כך לחסוך...״

מסתבר שהניסיון לא הצליח. המדובר בשוטר שיש לו הרבה מוטיבציה.

מייד עברתי לתוכנית אחרת, ״אדוני השוטר, אמא מאוד חולה (סליחה אמא) ואני נתמך בחבילות מזון על ידי עמותות...״
השוטר מסתכל במבט מעורר רחמים. זה עבד אני אומר לעצמי...

אני מסתכל לו בעיניים ונראה לי שנגעתי לליבו. אני חושב שהוא עומד לוותר, אולי כי נגעתי בו בנקודה רגישה. אבל בינינו את מי זה בכלל מעניין...
שנייה לפני שזה קורה, איך לא, אני מנסה להפיג (=להוריד) את המתח עם התלוצצות קלה.

״אדוני השוטר, דו״ח כזה משלמים בתשלומים?!״
הוא מסתכל עלי במבט מאיים.. מסתבר שאותו זה לא הצחיק.

השוטר מניח (=שם) את ידו על החלון ואני יכול לשמוע את הלב שלי דופק בום,בום, בום …..

״תביא לי רשיונות.?.״ הוא דורש בטון גבוה.
אני מגיש (=נותן) לו את כל המסמכים והשוטר ניגש לאופנוע שלו. אני ממתין (=מחכה) דקות ארוכות. דקות ארוכות שבהן לא נשארו לי ציפורניים.

לאחר דקות ארוכות הוא חוזר, ומנופף בידו השמאלית... ״בבקשה בחור צעיר״ הוא אומר... ומוסיף ״שיהיה לך יום טוב״.
אני לוקח את הדו״ח בתיסכול עמוק.

דו״ח, רגע.. פתק?! האם יכול להיות שקיבלתי פתק משוטר?! אני מביט המוּם.. כן זה פתק!
אני מחייך לעצמי ופותח……

״פעם אחרונה דביל״!!!!!! כתוב בפתק...

אדון שוטר, אין ספק שעשיתָ לי את היום, ואין ספק שזו תהיה בהחלט הפעם האחרונה!!!!!

יום טוב לכולם!