****אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו
חלק ו’ (הסוף)

רחוק רחוק מעבר להר
בכפר קאקארוזו ליד הנהר,
לבית קטן
לבן ובהיר
נכנס לו מזמן
לגור
זוג צעיר.
מי הזוג?
רוצים עוד פרטים? ב’קשה.
מוזה ככה קוראים לאישה.
ולכן לא קשה לנחש, כמובן,
ש...ש... כן, אוזו הוא שם החתן.

לעיתים כשבאים הקרובים לבקר
את הזוג הצעיר ויושבים לדבר,
אז שני הצדדים בבושה לוחשים:
“איזה טיפשים אנו, איזה טיפשים.
איך האמנו,
איך לא חקרנו,
איך לא ניסינו לבדוק ת’עובדות?
איך לא שאלנו,
איך זה קיבלנו
את כל אותם סיפורי אגדות?”
“טוב”, אומר אוזו, “כך פני הדברים.
אם שכנינו ממול אינם מוּכרים—
אז במקום מאמץ וטירחה להשקיע
אותם להבין, אליהם להגיע,
הרבה יותר קל לקבוע מראש
שהם מפלצות ולא בני אנוש”.
“נכון”, מסכימים כולם לדבריו
ושותים קפה עם עוגה וחלב.
אגב—

אוזו ומוזה הם זוג נהדר,
ואם ביניהם לא קרה שום דבר,
ואף חתול שחור לא עבר,
ואם לא פרץ שם ויכוח מוזר—
הריהם חיים בשלווה דרך קבע
עד היום הזה,
ברבע לשבע.