**** חמש מאות דונם על הירח, רקע לסרט

**** עֵין הוד,
וקיפדיה, מעובד

עֵין הוד הוא כפר אומנים שנמצא בדרום הכרמל.

ב-1949, לאחר שהתושבים הערביים של הכפר עֵין חוּד נטשו אותו במלחמת העצמאות והקימו על ידו כפר חדש באותו שם, התיישבו במקום עולים מאלג’יריה. העולים עזבו את המקום לאחר זמן והקימו יישוב במקום אחר. ב-1953 הוּקם במקום כפר אומנים על ידי מרסל ינקו, שהיה אומן דָאדָא נודַע (=מפורסם), וקבוצת אומנים.

מרסל ינקו, היה גם אדריכל, שעבד בקרן הקיימת לישראל (JNF) ותפקידו היה לאתר שטחים להקמת פארקים לאומיים. במסגרת העבודה שלו הוא הגיע לכפר הנטוּש עֵין חוּד. הוא הצליח למנוע את הריסת הכפר על ידי הצבא ולשכנע את משרד הפנים לאפשר לו להקים כפר אומנים במקום.

בתי הכפר עֵין חוּד לא נהרסו והם שימשו בסיס להקמת היישוב. חלק מהמבנים הישנים שהיו במקום היו קיימים כבר בימי הביניים. בבתים רבים נמצאו קשתות ואבני בניין מכּוּרכָּר, שנלקְחו על ידי תושבי עֵין חוּד הערבים מהמבצר הצלבני העתיק בעתלית.

הממשלה החליטה שהכפר יהיה יישוּב שבּו יעסקו האומנים באוּמָנוּת ובאומנות ויקיימו את עצמם. עם השנים נבנוּ בכפר: גלריה מרכָּזית וגלריות פרָטיות של אומָני הכפר, סַדנָאות, אמפיתיאטרון ומוזיאון יַנקו דָאדָא.

במרכז הכפר נמצאת גלריה שמציגה תצוּגָה קבוּעה של יצירות של אומָנֵי הכפר—אומָנים ידוּעים ולא ידוּעים, צעירים ומבוּגרים. בנוסף לתצוגה הקבוּעה שכוללת אומָנוּת פלַסטית, קֶרָמיקָה, תַכשיטנוּת ועוד, הגלריה מציגה גם תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד גם של אמני הכפר וגם של אומנים מבחוץ.

בכפר חיים ופועֲלים ציירים, פסלים, מעצבים, מוזיקאים, אדריכלים, שחקנים, זמרים, משוררים, רקדנים ועוד, בהם עשרה זוכי פרָס ישראל.

את הכפר מנהל ועד שפועל לפי התקנון של הכפר. המוסד העליון של הכפר הוא האסיפה הכללית של החברים. האסיפה הכללית בוחרת את הוועד, את ועדת הביקורת ואת ועדת הקליטה.

Look up in the dictionary