** חוק השבות(1)

הרעיון שעומד מֵאחורֵי חוק השבות הוא שמדינת ישראל היא המדינה של העם היהודי. הרעיון הזה אומר שלכל יהודי יש זכוּת לַעֲלות לישראל ולחיות בה. הכנסת חוקקה את החוק הזה (=כתבה את החוק הזה) בשנות ה- 50. בזכוּת החוק הזה מיליוני יהודים הגיעו לארץ מאז שנות ה=50 .

בחוק קיימות (=יש) גם הגבלות על הזכות לעלות לישראל. הממשלה יכולה למנוע  מיהוּדי לעלות לארץ, אם לפי דעתה הוא:

1. מישהו שפועל נגד העם היהודי
2. מישהו שיכול לסַכֵּן את הביטחון של המדינה ושל האנשים שגרים במדינה.
3. מישהו שיש לו עבר פלילי שיכול לסכן את החיים של האנשים שגרים במדינה.

למרות שחוק השבות התקבל בכנסת יש לו כמה בעיות. הבעייה הכי גדולה היא השאלה של “מיהו יהודי”.

החוק אומר שמי שהוא הבן של אמא יהודייה או מישהו שהִתגַיֵיר הוא יהודי. אבל לפי ההלָכָה האורתודוקסית רק מי ש”הִתגַיֵיר כהלכה”, כלומר, מישהו שרב אורתודוקסי גיֵיר אותו הוא יהודי. ההגדרה של ההלכה האורתודוקסית לא מקוּבֶּלֶת על אנשים שחושבים שיהודי הוא אָדָם שמַגדיר את עצמו כיהודי, מישהו שאחד מההורים שלו הוא יהודי, או מישהו שרב רפורמי או קונסרבטיבי גִיֵיר אותו.

חוק השבות גם לא מקוּבָּל על הרבה אנשים כי הוא נותֵן ליהודים זכות שהוא לא נותן אותה לאנשים לא-יהודים. חוק השבות נותן ליהודים זכוּת לעלות לארץ ולקבל אזרחוּת ישראלית. החוק גם אומר שבני זוג (=בעל או אישה), ילדים ונכדים של יהודים יכולים לְקַבֵּל אזרָחוּת ישראל, אבל החוק לא נותן את הזכוּת הזאת לאנשים לא-יהודים.

חלק גדול מהאֶזרחים הישראלים-הפלסטינים של מדינת ישראל חושב שחוק השבות הוא חוק של אַפלַיָה וחוק נגד שיוויון. לְפי דַעַתָם של הישראלים-הפלסטינים בישראל וגם לפי דעתו של חלק לא גדול מהישראלים-היהודים, אם מדינת ישראל היא באמת מדינה דמוקרטית, אז היא צריכה להיות “מדינת כל אזרחיה” (=המדינה של כל האֶזרָחים שלה) בלי הֶבדֵל אם הם יהודים או לא יהודים. לפי הדעה הזאת, חוק השבות גורֵם לאַפלַיה של האנשים הלא-יהודים וצריך לְבַטֵל אותו. הרוב הגדול של הישראלים היהודים חושב שמפני שהמטרה של הציונוּת היתה לְהָקים מדינה בשביל העם היהודי, חוק השבות עוזר להַגשים את המטרה הזאת ולכן לא צריך לְהִתנַגֵד לו.