** ילדים צַבָּרים שגָדלו בארץ, אבל העברית היא רק השָׂפָה השנייה שלהם
הם נולדו להורים שעָלו (=באו) לישראל לפני הרבה שנים, אבל הם בכל זאת מַעֲדיפים לדבר, לשחק ולראות סרטים ברוסית. עָבוּר הרבה ילדים שחיים פה העברית היא לא השפה העיקרית שלהם.
אֵיתָן, שגר בפֶּתַח תִקוָה ולומד בכיתה ד’, מספר:
“יש בכיתה שלי 28 ילדים, בערך 60% מֵהֵם מדברים רוסית. אני מדבר איתם ברוסית. עם סָשוֹק אני מדבר לפעמים באוּקרָאינית, כי הוא לא מַכּיר את כל המילים ברוסית. הוא מדבר רוסית פָחות טוב מִמֶני כי הוא נולַד באוּקראינָה, ושם מדברים אוּקרָאינית”
—“ומה עם ילדים שמדברים רק עברית?
—“אין לי חברים שמדברים רק עברית”.
אֵיתָן נולַד בישראל, לשני עולים שהִגיעוּ (=בָּאוּ) לישראל כְּילדים. רוסית היא שׂפַת האֵם שלו ועכשיו היא גם השפה הדומינַנטית שלו.
בכל הארץ, ובִּמיוּחד בעָרים שבָּהֶן יש הרבה עולים מבּרית המועֲצות (USSR) לְשֶעָבַר. יש הרבה ילדים שלַמרות שהם נולדו למשפחות שגרות בארץ עֶשׂרות שנים, השָׂפָה הדומינַנטית שלהם היא עָדַיִין רוסית. זאת השָׂפָה שבה הם חוגְגים את החגים שלהם, מְשַׂחקים במחשב שלהם, מדברים בטלפון, רואים סרטים וסדָרות בּמיוּחָד ביוּטיוּבּ ובּטיקטוק. רוסית היא גם השָׂפָה שבָּה הם מדברים עם החברים שלהם בבית הספר או מִחוּץ לְבית הספר. עָבוּר חלק מהם העברית היא מָמָש שָׂפָה שנייה.
אָסָף ויואָב, הם תְאומים בּנֵי שמונה שגרים בחֵיפָה, הם מדברים רוסית טוב מאוד. הם מספרים שהם מִסתַכּלים ביוּטיוּבּ כּמעָט רק ברוסית. “פורטנייט (Fortnite) זה החַיִים שלי!” אסף אומר. “לא מִזמָן הִכַּרתי גם חבר דֶרֶך המחשב”. התִקשורֶת עם החבר הווירטוּאלי היא, כַּמוּבָן, ברוסית.
האמא של התאומים, פולינה לנדאו בת 46, שחיה בישראל מהַתחלַת שנות ה–90, אומרת: “אף פעם לא היתה לי מַטָרָה לִשמור על הרוסית של הילדים”. “לא היה חשוּב לי וגם עכשו לא חשוּב לי לִשמור על השָׂפָה הרוסית. אבל לפעמים גם אם לא רוצים משהו זה קורֶה מֵעַצמו.
הרוסית של הילדים באמת נֶהֱדֶרֶת. אני אפילו לא יודעת איך לְהַסבּיר את זה. אנחנו לא קוראים להם ספרים. זה פשוט לא משהו שאני עושה. זה הכל מהיוּטיוּב ומסבא וסבתא. אני חושֶשֶת שאף פעם לא תִהיֶה להם עברית כל כך טובה כמו הרוּסית שלהם. זה משהו רָגיל פה”.
—אבל למה הִתחַלתֶם לראות יוּטיוּב ברוסית? הֲרֵי (after all) יש גם בּלוגֶרים בעברית.
—“נכון, אבל ברוסית יש הרבה יותר וזה יותר מעניין!” אָסָף אומר.
הרבה ילדים והורים מדברים על היִתרונות של הרֶשֶת הרוסית. ברשת הרוסית יש יותר עֲרוּצים ויותר דברים מעניינים. בגלל שיש הרבה דוברֵי הרוסית יש גם יותר תוכניות מעניינות ומְגוּוָנות יותר. כמעט כל הילדים שדיברתי איתם רואים את ערוּץ A4 מבֶּלָארוס עם 36 מיליון עוקבים (followers). לא כל ההורים אוהבים את העָרוּץ בגלל שלְפי דָעָתָם יש בתוכניות שלו “ערכים בעייתיים”.
“רוסית היא שפת האם שלי”, אומר נוחַ, הבֵּן של טטיאנה, בן תשע”. אני מדבר רוסית יותר טוב מכל השָׂפות, כי זו היתה השָׂפָה הראשונה שלמדְתי לדבר”.
רומי, בת תשע, גָדלָה בתל אביב עם שתי האימָהות שלה, אָנָה וג’ני. כשאני שואלת אותה איזה חג היא הכי אוהבת, היא עונָה שֶנובי גוד. רומי אומרת, שהחברים שלה לפני הקורונה היו כמעט כוּלם דוברֵי עברית, גילתָה את האינטרנט ברוסית.
אָנָה אומרת: “אנחנו לא סיפרנו לרומי על האינטֶרנֶט ברוסית”. רומי מָצאָה אותו והִתחילָה לראות התוכנית הרוסית “יראלאש” שיֵש בה שחקנים־ילדים ומַצָבים מַצחיקים מִהחיים של בית ספר. התוכנית הזאת התחילָה בברית המועצות (USSR) ומַמשיכָה גם היום. רומי מאוד אוהבת את התוכנית והיא לא מבינה למה אנחנו לא מִתלַהֲבות ממנה”.
“בזמן הסֶגֶר רומי לא רצתה לקרוא עברית ומֵאָז הרוסית הָפכָה עבוּר רומי למשהו נוחַ. בזמן הקורונה היתה הרבה טלוויזיה, היה הרבה מחשב. היא לא רצתה לקרוא דברים שקשוּרים לבית הספר ולַלימוּדים בעברית, היא לא רצתה ללמוד בכלל. התוכֶן ברוסית — הסרָטים המצוּיָירים ודברים אחרים היו כמו מְנוּחָה בשבילה.