** יידיש
יידיש (=אידיש) היא שפה יהוּדית, שהיא בְּעיקָר שילוּב בין הגֶרמנית ובין העברית. היידיש (=אידיש) היתה השׂפה של רוב היהודים במִזרָח ומֶרכָּז אירופה במשך כְּאֶלֶף שנה.
היידיש התחילה במאה ה- 10 בְּמָה (=במקום) שהיום גרמניה ושבו היו קהילות יהודיות באֵזור נהָר הרַיין, שבו דיברו גרמנית עֲתיקָה. היהודים שבאו לאזור הריין מצַרפת ומצפון איטליָה הֵביאוּ איתם לאֵזור הריין ולגֶרמנית דיָאלקטים של השפות שלהם שהיו בהם מילים וביטויים מעברית. כך הגרמנית העתיקה הפכה בקֶרֶב היהודים של אֵזור הריין לדיאלקט מיוחד, שקראו לו “יידיש”, כלומר: יהודית.
היידיש שיקפָה את העֲרָכים והמָסורֶת של התרבות היהודית האשכנזית. יש אומרים שהיידיש שהיתה השפה של היהודים עָזרָה ליהודים לא להיטָמַע בחברה הנוצרית שבה הם חָיוּ. במשך הזמן היידיש הפכה סמל לזהות ולתרבות יהודית.
במדינת ישראל היום רוב הדוברים של השׂפה הם יהודים חֲרֵדים. למרות שרוב הישראלים לא מדברים יידיש, יש הרבה הִתעַניְינוּת בשפה גם מסיבּות היסטוריות וגם מסיבּות ריגשיות.
יידיש, כותבים באותיות עבריות. בדורות הראשונים של העברית החדשה בפלסטינה ואחר כך בישראל, היידיש הִשפיעָה מאוד על העברית המְדובֶּרֶת ועל הסלֶנג שלה.