הלו פנינה, הזמנה

—שלום ייבגני

—מה המשימה היום?

—המשימה היא הזמנה

—הזמנה? אין בעייה

—ההזמנה צריכה להיות משכן שיגיד לך “אני מזמין אותך”

—אני מזמין אותך

—או “אפשר להזמין אותך” או “תוכל לבוא, ביום מסויים, בשעה מסויימת

—הזמנה כזאת משכן?

—כן

—הזמנה רשמית

—פנינה, את יודעת שישראלים לא אוהבים לתת הזמנה רשמית, במיוחד שכנים

—אבל זאת המשימה. יש לך עשרים וארבע שעות. תהיה כאן, מחר באותה שעה.

—אבל פנינה, הלו ... הלו פנינה

—שכן ...

—שלום טוביה, ייבגני רציתי לספר לך משהו משמח

—אנחנו נפגשים עכשיו

— לא,, התכוונתי שניפגש בבית שלך

—בשמחה, אולי באמת תקפוץ

—מתי?

—תקפוץ, אתה לא צריך לקבל הזמנה מיוחדת

—ועוד איך אני צריך

—אני צריך הזמנה

—אתה תמיד מוזמן

—מתי?

—מתי שנוח לך

—יום ושעה

—אתה רואה אור? תיכנס

—קובי, אתה לא מבין

—ייבגני, אתה רואה אור? תיכנס, אני חייב לזוז לחברים

—הי ייבגני, מה קרה?

—נועה, הפעם אני צריך באמת את העזרה שלך, שבי (=תשבי)

—אני לא יכולה לשבת, אני מאוד ממהרת

—יש פה עוגות, מצויינות!

—תודה על ההזמנה, אבל אני לא יכולה

—את נראית נפלא, נועה, יש פה קפה, מעולה, שבי (=תשבי)

—ייבגני, אני קיבלתי הזמנה שאני לא יכולה לסרב לה

—מה זאת אומרת?

—ראש העיר הזמין אותי לטקס בעירייה באופן אישי

—טוב, זה אבוד, תלכי, אני כבר אסתדר

—מה תסתדר

—אני אודיע לפנינה שנכשלתי, נו מה לעשות, נו מה?

—יש לך דקה להסביר לי מה קורה

—אז ככה ...

—קובי, בדיוק ... אני מצטערת שבאתי ככה בלי הזמנה

—-זה בסדר, את מוזמנת לעלות

— לא תודה אין לי זמן, זה בקשר לייבגני

—תגידי, מה קורה עם איתו בזמן האחרון, אני מזמין אותו אלי הוא מתחיל לשאול אותי איזה יום, איזה שעה, אני כבר לא יודע אם להזמין אותו לחתונה שלי

—יכול להיות שלא הבנת אותו פשוט, מה אמרת? אתה מתחתן קובי?

—כן

—מזל טוב

—תגיד לי, יש לך במקרה פה הזמנה בכתב עם תאריך ושעה?

—הנה ...

— קובי, מזל טוב, באמת ... תאריך ושעה, מזל טוב, קובי

—תגידי, את חושבת שייבגני ישמח לבוא? אני לא רוצה שהוא יבוא רק בגלל שלא נעים לו לסרב להזמנה

—קובי, אין לך מושג, כמה ייבגני יישמח

—אז נתראה?

—איזה שאלה?

—הלו, פנינה ... את יודעת, אני פשוט ....

הזמנה, “אנו מתכבדים להזמינכם לטקס הנישואים של קובי עם בחירת ליבו, הדסה, הטקס ייערך ביום חמישי, 5 באוקטובר באולמי “לוטוס הזהב”, נשמח לראותכם (=לראות אתכם)”, מזל טוב, פנינה

—נועה, את משהו משהו. אני לא אכלתי עשרים וארבע שעות,  את רעבה?

—זאת הזמנה?

—ועוד איך!