אנחנו נמצאים במטבח של מוצב ישראלי בלבנון. הטבח לא מרוצה מהעבודה של עוזר הטבח.

יוסי וג'אגר

יוסי הוא מפקד פלוגה קשוח, אחראי ומופנם. ליאור, המכונה ג’אגר, הוא קצין מוחצן המפקד על אחת המחלקות תחת פיקודו של יוסי. יוסי וחייליו משרתים ביחידה קרבית בצה”ל, במוצב בדרום לבנון. יוסי וג’אגר מנהלים רומן הומוסקסואלי הנשמר בסוד מכל סובביהם מתוך אילוצי תפקידם הצבאי.
יוסי נקרע בין תדמית המאצ’ו הישראלי לבין הכרה בכך שהוא הומוסקסואל. קשה לו להשלים עם עצמו והוא חושש לתדמיתו כמפקד אם נטיותיו תיוודענה לחייליו. ג’אגר, לעומתו, שלם עם היותו הומוסקסואל ורוצה מאוד להראות את אהבתו ליוסי, שמבקש להימנע מכך. יוסי חושש לצאת מהארון מפני שהדבר עשוי לפגוע ביכולתם של השניים לפקד ביעילות על חייליהם. ג’אגר מייחל לכך שהשניים לא יצטרכו להסתיר את אהבתם, אולם נכנע ללחצו של יוסי.
אופיר, סגנו של יוסי, מאוהב בסמלת המבצעים, יעלי, שמאוהבת מצידה בג’אגר. הן אופיר והן יעלי אינם מודעים לנטיות המיניות של ג’אגר. אופיר משוכנע שג’אגר מנהל רומן עם יעלי וכועס על ג’אגר שכביכול גם גזל ממנו את אהובת ליבו וגם זוכה ליחס מעודף מיוסי.
המתח בין אנשי המוצב עולה לקראת היציאה למארב הלילי שבו הם צפויים להיתקל באויב. כשההיתקלות אכן מתרחשת, ג’אגר נפצע אנושות בקרב. יוסי מנסה לטפל בפצעיו של ג’אגר, ובמקביל משוחח עימו על מנת לנסות להשאיר את ג’אגר בהכרה. יוסי מדבר על עתידם המשותף ואומר לו כי הוא אוהב אותו, אך זה כבר מאוחר מדי וג’אגר מת מפצעיו. אופיר, שהיה עד לסיטואציה האינטימית לכל אורכה, מבין כי בין השניים התנהל רומן הומוסקסואלי.
יעלי, לעומתו, מתמכרת לאשליה שהיא הייתה חברתו של ג’אגר. כשהוריו של ג’אגר מניחים כי בין בנם שנהרג לבין יעלי התנהלה מערכת יחסים, היא אינה מעמידה אותם על טעותם. הוריו של ג’אגר מתוודים בעת ניחום האבלים שהם כמעט ולא הכירו את בנם ומבקשים מהסובבים שיספרו להם עליו. אולם הם שומעים את אשליותיה של יעלי במקום את האמת.
ג’אגר, שחלום חייו היה לצאת מהארון, אינו מצליח לצאת ממנו גם אחרי מותו.