ניסו, המחזר של קלרה והחבר הטוב שלה מבקש ממנה לעשות לו כוס קפה.

הבית ברחוב שלוּש

קלרה היא אלמנה שיש לה ארבעה ילדים. היא גרה בשכונת שָבָזי בתל אביב של שנות ה-40. היא עובדת כעוזרת בית די לפרנס את הילדים שלה. סמי, הבן הצעיר, עובד בבית מלאכה בשכונה ומנסה ללמוד ככל שניתן (=כמה שאפשר) מהחיים עצמם. יש לו “סיפור”עם אישה גרושה. זאת התקופה של המנדט הבריטי בפלסטינה תקופה של אירועים ההיסטוריים שמתרחשים גם בשכונה, כולל העוצר (curfew) שהאנגלים מטילים (=שמים) על התושבים. הכל מגיע לשיאו כאשר ב-1948 קמה המדינה וסמי מתגייס לצבא.
הימים הם ימי סוף המנדט הבריטי בפָלֶשתינָה-א”י (=ארץ ישראל) (48- 1946). מקום ההתרחשות הוא חצר המאוכלסת במשפחה מורחבת ובחברים בשכונת שבזי בדרום תל אביב. חלק מאנשי החצר הם עולים חדשים שהגיעו ממצרים. סמי סמי בן ה-14 עוזב את הלימודים ועובד בבית מלאכה  למתכת (metal workshop). הוא נקרע (is torn) בין אהבתה החונקת של אמו האלמנה ובין הרצון להתבגר ולהיות עצמאי. סמי נתון להשפעות חיצוניות שנעות (move) בין פעילות פוליטית בארגון הצבאי הלאומי, אצ”ל (האירגון הצבאי הלאומי, the Irgun) לבין המשיכה לתנועות העובדים והמאבק המקצועי. ניסים חוּדרה איש האירגון הצבאי הלאומי שהבריטים מחפשים אותו הוא חבר טוב של המשפחה ומחזר נמרץ אחרי קלרה, האמא של סמי. בספרייה המקומית סמי פוגש את סוניה, אישה צעירה שעזבה את הקיבוץ שמלמדת אותו קצת על העולם. סמי נקרע בין העולם שמתגלה בפניו לבין החצר שבה חיים אמו ומשפחתו. סמי עצמו משתתף בהדבקת כרוזים של המחתרת (undergound) וכמעט נתפס.
לקלרה יש שני מחזרים גבר מבוגר בשם חיים זינגר מירושלים וכשמלחמת העצמאות פורצת (=מתחילה) כמה מגיבורי הסרט, כולל סמי, מתגייסים לצבא. בסצֵנַת הסיום סמי עוזב את ביתו בדרכו אל המלחמה.