ג’יימס שבא מטעם הכפר שלו לישראל כדי לראות את ירושלים, עובד אצל סאלח, אבא של שימי. הוא שומע כל הזמן אנשים אומרים “אל תהיה פראייר” ואין לו שום מושג מה המשמעות של המילה.

מסעות ג'יימס בארץ הקודש

כפר קטן באפריקה, בחר את ג’יימס הצעיר צאת למסע ארוך בשם הכפר—מסע עלייה לרגל לירושלים שבארץ הקודש. הבעייה היא שישראל שג’יימס מגיע אליה אינה דומה בכלל לארץ הקודש התנ”כית שהוא והאנשים בכפש שלו דמיינו כאשר התפללו אליה. כשג׳יימס מגיע לשדה התעופה חושדים שהוא הגיע לישראל כדי לעבוד באופן לא חוקי, ורוצים לגרש אותו מהארץ המובטחת ״the promised land״ חזרה כפר שלו. שימי, שהוא קבלן עובדים זרים, משחרר את ג’יימס בערבות כדי שיעבוד אצלו. ג’יימס מסביר לשימי שהוא לא בא לישראל כדי לעבוד אלא כדי לעלות לרגל לירושלים. אבל שימי מסביר לו שלחופש שלו יש מחיר ושהוא צריך לשלם בעד השיחרוּר בעבודה בשבילו. שימי מסביר לג’יימס שהוא “חייב לו” וכך ג’יימס צריך לדחות את העלייה לירושלים ולעבוד עבור שימי.
ג’יימס מנוצל על ידי כל האנשים מסביבו. שימי הקבלן, אשתו של שימי, וחברה שלה. סאלאח, אבא של שימי, מגלה שלג’יימס יש מזל לא רגיל בהטלת קוביות (throwoing of dice) ומנצל את העובדה הזאת כדי לנצח את החברים שלו בשש-בש. ג’יימס הופך להיות מעורב בריב-משפחתי בין שימי ואשתו לבין סאלאח. אפילו הכומר של קהילת העובדים הזרים האפריקנים מנצל אותו. ג’יימס מקווה לשלם את החוב שלו לשימי ולהגיע סוף סוף לירושלים, אך ככל שהזמן עובר ג’יימס לומד איך צריך להתנהג ולפעול בתרבות הישראלית. כולם אומרים לו “אל תהיה פראייר של אף-אחד” והוא לומד את זה מהר מאוד. ג’יימס מתחיל לנהל את חבריו העובדים הזרים, ומהר מאוד הופך לקבלן עבודה זולה בעצמו, בדיוק כמו שימי. ג’יימס קונה לעצמו בגדים יפים, טלפון סלולרי, ואפילו טלוויזיה. לאט לאט הזמן עובר העלייה לרגל שלו מתרחקת והולכת.